איך הגיע הקנגורו לתיבת נח? , ו' חשון התשע"ו, הרב אלעזר אהרנסון

מפסוקים רבים בפרשה עולה שהמבול השמיד את האדם ובעלי החיים בכל העולם כולו:

“וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע” [ו, יז].

וכך גם בהמשך:

“וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם: כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ: וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה” [ז, כא-כג]

אם אכן כל בני האדם וכל בעלי החיים הושמדו בכל העולם, מתעוררות שאלות פרקטיות רבות:

איך הגיע הקנגורו לתיבת נח? הרי הקנגורו – וכמוהו גם בעלי חיים נוספים – חי באוסטרליה, שהיא אי מוקף אוקיינוסים מכל עבריו! כיצד הגיעו דובי הקוטב אל נח? האם הם חצו את האוקיינוסים בשחיה?

וכיצד חזרו כל בעלי החיים הללו למקומותיהם לאחר המבול?

איך בכלל נכנסו כל בעלי החיים לתוך התיבה? עם כל גודלה של התיבה, שהייתה שלש מאות אמה אורך וחמשים אמה רוחב [בערך 150 מטר על 25 מטר], זה לא מקום מספיק גדול בשביל להכניס את כל האלפים הרבים של מיני חיות שקיימות בעולם! תחשבו רק על שני פילים, שני אריות, שני היפופוטמים, שני קרנפים, שבעה פרים, שני בופאלו [או שבעה…], ועוד ועוד אלפי מינים שונים!

עם כל גודלה של התיבה, אי אפשר להכניס בה גם אוכל לשנה עבור כל כך הרבה חיות…

אם כן, כיצד התאפשרה הצלת כל בעלי החיים בזמן המבול?

שלש גישות בדבר:

גישה ראשונה היא גישת הרמב”ן [על בראשית פרק ו פסוק יט], הסובר שהכל היה באמצעות ניסים:

“ידוע כי החיות רבות מאד, ומהן גדולות מאד כפילים וכראמים וזולתם, והרמש הרומש על הארץ רב מאד. גם מעוף השמים מינים רבים אין להם מספר, וכמו שאמרו רבותינו (חולין סג ב) מאה ועשרים מיני עופות טמאים יש במזרח וכלם מין איה הם [=העוף שנקרא ‘איה’ אינו עוף אחד אלא יש 120 זנים שונים של עוף זה], ולעופות טהורים אין מספר. והנה יצטרך להביא מכולם, שיולידו כמותם [=אם יש היום את כל סוגי החיות העופות והרמשים, מכאן שנח הציל אותם בתיבה כדי שיתרבו]. וכאשר תאסוף לכולם מאכל אשר יאכל לשנה תמימה, לא תכיל אותם התיבה הזאת, ולא עשר כיוצא בה! [=גם עשר תיבות בגודל כזה לא יוכלו להכיל את כל בעלי החיים ואת האוכל שלהם]. אבל הוא נס, החזיק מועט את המרובה:

ואם תאמר – יעשנה קטנה, ויסמוך על הנס הזה! [=מדוע היה צורך לבנות את התיבה בגודל גדול יחסית? מספיק היה לבנות תיבה קטנה מאד, וה’ יעשה נס שכולם ייכנסו בה…] ראה השם יתברך לעשותה גדולה כדי שיראו אותה בני דורו ויתמהו בה ויספרו עליה וידברו בענין המבול, וכינוס הבהמה והחיה והעוף לתוכה, אולי יעשו תשובה. ועוד עשו אותה גדולה, למעט בנס, כי כן הדרך בכל הניסים שבתורה או בנביאים לעשות מה שביד אדם לעשות, והשאר יהיה בידי שמים”.

והחיה והעוף לתוכה, אולי יעשו תשובה. ועוד עשו אותה גדולה, למעט בנס, כי כן הדרך בכל הניסים שבתורה או בנביאים לעשות מה שביד אדם לעשות, והשאר יהיה בידי שמים.

לפי הרמב”ן כל השאלות הריאליות נעלמות, והכל מוסבר באופן ניסי. הקנגורו ודובי הקוטב הגיעו לתיבה בדרך נס וכך גם חזרו למקומותיהם לאחר המבול, התיבה הקטנה יחסית הספיקה לכל החיות ולכל המזון בדרך נס, ובדרך נס הספיקו נח ובני משפחתו לטפל בכל החיות הרבות שבתיבה.

גישה שניה לפתרון בעיות אלו היא גישה מדעית המנסה לחשב כיצד כן ניתן ליישב את כל הקשיים בצורה טבעית ללא נס. כתבו על כך כמה וכמה מדענים מרחבי העולם, ביניהם גם יהודים וגם נוצרים המאמינים בתנ”ך כפשוטו. כך למשל, לפי גישה זו, לא לקח נח בעלי חיים בוגרים אלא ממש תינוקות צעירים ביותר, שכמובן תופסים הרבה פחות מקום. נח השתמש באמצעי הרדמה עתיקים על מנת להרדים את בעלי החיים לתקופת המסע בתיבה – בעל חיים רדום אינו זקוק למקום נרחב, וכמובן הוא נזקק גם לפחות מזון, וממילא התפנה הרבה מקום בתיבה. כך גם בעלי החיים נזקקו להרבה פחות טיפול, באופן שנח ומשפחתו יכלו לעמוד בכך. ובימי קדם היו כל היבשות קשורות זו לזו ורק בעקבות המבול התנתקו היבשות זו מזו והופרדו על ידי האוקיינוסים. מדענים אלו עורכים חישובים מפורטים של גודל בעלי החיים שהיה נח צריך להכניס לתיבה, ולפי חישוביהם ניתן היה לעמוד במשימה בצורה טבעית ללא להזקק לנס.

גישה שלישית העלה הרב גדליה נדל, מתלמידי החזון אי”ש, שהיה תלמיד חכם עצום ומאד מקורי בחשיבתו. מצד אחד היה ר’ גדליה חרדי קיצוני שהתנגד למדינה ולא השתתף בבחירות לכנסת, ומצד שני התנדב לשרת בצה”ל במלחמות ישראל; מצד אחד עסק כל ימיו בתורה, ומצד שני לא הסכים להתפרנס מלימוד התורה אלא עסק בייצור יין ובעוד מלאכות; מצד אחד היה תלמיד מובהק של החזון אי”ש עד כדי קנאות, ומצד שני עסק בספרי פילוסופיה, מדע וספרות, ולא היסס להביע רעיונות ופרשנויות לא מקובלות בציבור.

בקשר למבול, אומר ר’ גדליה, שהמבול לא כיסה את כל העולם כולו. נכון, כתוב “וימח את כל היקום”, “כל אשר בארץ יגווע”, וכדומה – אך הכוונה היא לארץ ‘קדמת עדן’, שבה שכנה אז האליטה של האנושות, ואולי כל האנושות. אין צורך להשמיד את כל בעלי החיים והצמחים בעולם, אלא את האיזור שבו חיים בני האדם המושחתים.

לאחר שקין רוצח את הבל ונענש על ידי הקב”ה, נאמר: וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה’ וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן” [בראשית ד, טז]. ר’ גדליה טוען שבארץ זו ישבו כל בני האדם באותה תקופה, ולפחות בני האדם החשובים [לדעת ר’ גדליה אדם הראשון היה רק אחד מתוך אנשים רבים שחיו בעולם, אך לשאר האנשים לא היה ‘צלם אלקים’, ולכן אין התייחסות אליהם. אדם הראשון וצאצאיו חיו באזור זה].

“אם נניח שהכוונה רק לבעלי החיים המצויים בארצו של נח, ארץ קדמת עדן, הדבר אפשרי” להכניס את בעלי החיים הללו אל התיבה. על פי זה מובן שהקנגורו ודובי הקוטב לא היו צריכים לבוא אל התיבה כי בארצותיהם לא היה מבול מוחלט כזה כמו בארץ קדמת עדן.

לפי זה ניתן גם להבין כיצד שרדו הצמחים – הרי לאחר שנה שכל עולם הצומח היה קבור תחת מי המבול, קשה לתאר צמיחה שוטפת מחודשת… אך אם באזורים אחרים לא נפגעו הצמחים פגיעה כה קשה, משם יכולים להגיע אבקנים וזרעים גם לאזור שבו היה המבול.

מעניין לשים לב לשלש גישות שונות בתכלית לעצם ההתמודדות עם קושיה של סתירה לכאורה בין התורה לבין המציאות [או לבין המדע], שלש גישות ששלשתן לגיטימיות ואפשריות – גישה ראשונה גורסת שנס שינה את המציאות ובאופן חדפעמי יצר מציאות החורגת מחוקי הטבע; גישה שניה שמקבלת את פשט הפסוקים כפי שהם אך מוצאת בחוקי הטבע והמדע פירוש טבעי להתרחשות, וגישה שלישית שמפרשת באופן שונה את הפסוקים ומתארת באופן אחר את כל מה שקרה, כך שהדברים כן יתאימו לחוקי הטבע המוכרים לנו.

שבעים פנים לתורה, ובפרט בתחום מורכב זה של חיבור התורה לחיים ולמציאות, ופתרון סתירות לכאורה בין התורה לבין חוקי הטבע.

הנחת היסוד המשותפת לשלש הגישות, היא האמירה העקרונית של ר’ יהודה הלוי בספר הכוזרי [מאמר ראשון פסקה סז]: “חלילה לאל מהיות דבר התורה סותר עדות דבר הנראה עין בעין או דבר שהוכח במופת שכלי!”

זוהי רק טעימה מתחום רחב זה, ואידך זיל גמור.

שיעורים נוספים

  • האם היה נח בתיבת נח?

    הרב אלעזר אהרנסון, א' חשון התשע"ו

    רבים חושבים ששמו של נח בא לבטא נוחות וחוסר מאמץ. בבדיחות הדעת נוהגים לומר על המיקל בהלכות שהוא פוסק כמו הרב נוח, כלומר בעצם כל פעם הוא נוהג לפי מה שנוח…

    מאמר
  • צא מן התיבה

    הרב אלעזר אהרנסון, א' חשון התשע"ו

    התיבה איננה רק גלגל ההצלה של נח: היא תקופת חיים. לכל זמן, ויש זמן גם להסתגרות. יש זמן שבו נכנסים לתיבה, ויש זמן שבו הנהגת ה' בעולם דורשת מאיתנו לצאת ממנה.

    מאמר