יש נשמה לתורה!
האם התנ”ך הוא רק ההיסטוריה של עם ישראל?
האם הגמרא היא רק אוסף פרוטוקולים של בית המדרש של לפני אלפיים שנה?
וההלכה – היא רק אוסף חוקים יבשים?
זהו חוסר האחריות והמחדל הבסיסי שלנו, שעליו כותב הרב קוק זצ”ל באגרות הראי”ה [אגרת תפ”ג]:
“והוא הדבר, מה שאני בעניי ובמר נפשי רגיל לקרוא, לשנות ולשלש מאות ואלפים פעמים –
עזבנו את נשמת התורה!”
בכל מצוה והלכה, בכל שורה בגמרא – יש עומק רוחני עצום, יש אור אלוקי בתוך הפרטים.
כל סיפור בתנ”ך מקפל בתוכו דברי אלקים חיים, יסודות אמוניים עמוקים.
להתבונן בגמרא ולנסות רק להבין מהי ההלכה, מה אמרו התנאים והאמוראים, הראשונים והאחרונים – זו התבוננות חיצונית.
התבוננות פנימית חושפת גם מה חבוי בין השורות, מה היסוד הרוחני שממנו הכל יונק ועליו הכל בנוי.
הקדוש ברוך הוא מדבר אליך דרך שורות הגמרא – האם אתה מקשיב???