נפש החיים פרק ו חלק ד , ט"ו שבט התשפ"ב, הרב זאב לוין

נפש החיים פרק ו

וכן המצות כולן. קשורין ותלויין במקור שרשן העליון בסדרי פרקי המרכבה ושיעור קומה של העולמות כולם. שכל מצוה פרטית בשורשה כוללת רבי רבוון כחות ואורות מסדרי השיעור קומה. כמ”ש בזוהר יתרו (ח”ב פה, ב) כל פקודי אורייתא מתאחדן במלכא קדישא עלאה. מנהון ברישא דמלכא. ומנהון בגופא. ומנהון בידי מלכא. ומנהון ברגלוי כו’. והענין יותר מבואר בתקונים ת”ע קכ”ט ב’ ע”ש. ובזוהר תרומה (ח”ב קסה, ב) פקודי אורייתא כלהו שייפין ואברין ברזא דלעילא. וכד מתחברן כלהו כחד כדין כלהו סלקן לרזא חד. ושם (ח”ב קסה, ב) בהאי שמא כלילן תרי”ג פקודי אורייתא דאינון כללא דכל רזין עלאין ותתאין כו’. וכלהו פקודין כלהו שייפין ואברין לאתחזאה בהו רזא דמהימנותא. מאן דלא ישגח ולא אסתכל ברזין דפקודי אורייתא. לא ידע ולא אסתכל היך מתתקנן שייפין ברזא עלאה. שייפין דגופא כלהו מתתקנן על רזא דפקודי אורייתא ע”ש. וכ”כ הארי”זל בשער היחודים פ”ב. ובעשות האדם רצון קונו ית”ש ומקיים באיזה אבר וכח שבו אחת ממצות ה’. התיקון נוגע לאותו עולם וכח העליון המקבילו. לתקנו. או להעלותו. או להוסיף אור וקדושה על קדושתו מחפץ ורצון העליון ית”ש. כפי ערך ואופן עשייתו. ולפי רוב ההזדככות וטהרת קדושת מחשבתו בעת עשיית המצוה המצטרפת לטובה למעשה העקרית. וכפי ערך מדרגת אותו העולם והכח עליון. ומשם נמשך הקדושה וחיות גם על אותו הכח של האדם * שבו קיים מצות בוראו המכוונ’ נגדו.

הגהה: וזה שתקנו נוסח ברכות המצו’ אשר קדשנו במצותיו. וכן וקדשתנו במצותיך. כי מעת שעולה על רעיון האדם לעשות מצוה. תיכף נעשה רישומו למעלה במקור שרשה העליון וממשיך משם על עצמו אור מקיף וקדושה עליונה חופפת עליו וסובבת אותו. וכתוב מפורש והתקדשתם והייתם קדושים וכמאמרם ז”ל ביומא (דף לט.) כל המקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה ר”ל שמלמעלה נמשך עליו הקדושה משרשה העליון של המצוה כמ”ש בזוהר צו (ח”ג לא, ב) ריש ע”ב כתי’ והתקדשתם והייתם קדושים מאן דמקדש גרמי’ מלרע מקדשין לי’ מלעילא כו’. דהא קדושה דמארי’ שרי’ עליה כו’. אי עובדא דלתתא היא בקדושה אתער קדושה לעילא ואתי ושרי עלי’ ואתקדש ביה כו’ ע”ש. ובפ’ קדושים (ח”ג פו, ב) בשעתא דב”נ אחזי עובדא לתתא בארח מישור כו’. נגיד ונפיק ושרי עלויה רוח קדישא עלאה כו’ ובההוא עובדא שרי’ עלי’ רוח קדישא רוח עלאה לאתקדשא בי’. אתא לאתקדש מקדשין ליה דכתיב והתקדשתם כו’. ובפ’ נשא (ח”ג קכח, א) ריש דף קכ”ח דמשיך עליה רוח קדישא עלאה כמד”א עד יערה עלינו רוח ממרום ע”ש. וע”י זה הקדושה והאור המקיף. הוא דבוק כביכול בו יתברך גם בחייו. וזש”ה ואתם הדבקים בה’ אלהיכם גם בעודכם חיים כלכם היום. וזה האור מקיף הוא לו לעזר לגמור המצוה. וע”י הגמר האור מתחז’ יותר וירים ראש עליון וע”ז אמרו ז”ל הבא ליטהר מסייעין אותו. גם מושכת וגוררת את לבו מזה לסגל עוד כמה מצות. אחר שהוא יושב עתה בג”ע ממש חוסה בצל כנפי הקדושה בסתר עליון . אין מקום להיצה”ר לשלוט בו ולהסיתו ולהדיחו מעסק המצות. ז”ש שמצוה גוררת מצוה. וכאשר ישים אליו לבו בעת עשיי’ המצוה. יבין וירגיש בנפשו שהוא מסובב ומלובש כעת בהקדושה ורוח נכון נתחדש בקרבו. וזש”ה אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. בהם היינו בתוכם ממש שהוא מסובב אז בקדושת המצוה ומוקף מאוירא דג”ע:

וכן להיפך ח”ו בעת עברו על אתת ממצות ה’ אמרו גם כן במאמרם ז”ל הנ”ל כל המטמא עצמו מלמטה מטמאין אותו מלמעלה. פי’ ג”כ כנ”ל שמשורש אותו העון למעלה בכחות הטומאה הוא ממשיך ר”ל רוח הטומאה על עצמו וחופפת עליו וסובבתו. כמ”ש במאמר פ’ צו הנ”ל ואי איהו אסתאב לתתא אתער רוח מסאבותא לעילא ואתי ושריא עלי’ ואסתאב בי’. דהא לית לך טב וביש קדושה ומסאבותא דלית לה עיקרא ושרשא לעילא. ובעובדא דלתתא אתער עובדא דלעילא ע”ש. ובפ’ קדושים הנ”ל ובשעתא דאיהו אחזי עובדא לתתא בארחא עקימא כו’ כדין נגיד ונפיק ושריא עלוי רוח אחרא כו’ ע”ש. וע”ז אמר הכתוב ונטמתם בם היינו בתוכם ממש ח”ו. שהוא קשור ומסובב אז ברוח טומאה ואוירא דגיהנם מלפפו ומקיפו גם בעודנו חי בעולם. כמשרז”ל בעכו”ם (דף ה.) כל העובר עבירה א’ בעו”הז מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין שנאמר ילפתו גו’. רא”א קשורה בו וכו’. וז”ש דוד המע”ה עון עקבי יסובני (תהלים, מט).

ובזה יובן מאמרם ז”ל בפ’ י”הכ (דף פו:) גדולה תשובה שזדונות נעשות להם כזכיות שנאמר (יחזקאל, יג) ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחי’. ולכאורה אין הראי’ מוכרחת. דברווחא טפי יש לפרש דעליהם הוא יחי’ קאי על המשפט וצדקה שעשה אתרי שובו. ולפמ”ש ראייתו נכונה. דלישנא דקרא דייק הכי: דאי קאי עליהם הוא יחיה על המשפט וצדקה. הול”ל בהם הוא יחי’ כמ”ש וחי בהם וכמו שנתבאר. ומדקאמר עליהם ודאי דקאי על רשעתו ועונותיו הקודמין. שע”י תשובתו בעזיבת מעשיו הראשונים ועשותו אח”כ משפט וצדקה המה יתגברו על מעשיו הראשונים להפך גם אותם לזכיות וחיי עולם:

וכאשר קיים כל המצות בשלימות בכל פרטיהם ודקדוקיהם בעיקר המעשה. ונוסף עליהם הצטרף עוצם טהרת וקדושת המחשבה. הרי תיקן כל העולמות והסדרים העליוני’. ובעשה כולו בכל כחותיו ואבריו מרכבה להם ומתקדשים מקדושתם העליונה. וכבוד ה’ חופף עליו תמיד. וע’ זוהר תרומה (ח”ב קנח, א) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו כו’. ולכבודי בראתיו דייקא. ורזא דא כו’ אוליפנא דהאי כבוד כו’ כלא אתקן לעילא מגו תקונא דבני עלמא כד אינון בני נשא זכאין וחסידין וידעין לתקנא תקונים כו’ ע”ש באורך וע’ היטב ברע”מ פרשה פנחס (ח”ג רלט, א).

וזשרז”ל האבות הן הן המרכבה. וכן להיפך ח”ו בפגום א’ מכחותיו ואבריו ע”י חטאתו אשר חטא. ג”כ הפגם מגיע לפי שרשו לאותו העולם והכח העליון המכוון נגדו בסדרי השיעור קומה כביכול. להורסו ולהחריבו ח”ו. או להורידו או לפוגמו. או להחשיך ולהקטין צחצוח אורו. ולהתיש ולהחליש ולמעט כח טהרת קדושתו ח”ו. הכל כפי ערך החטא ואופני עשייתו וכפי ערך וענין אותו העולם וגובה מדרגתו. כי לא כל העולמות שוו בשיעורן בענין הפגם והקלקול. שבתחתון הוא הריסה וחורבן ר”ל. ולמעלה מניעת האור. ובעליון יותר ממנו גורם רק התמעטות שפעת אורו או הקטנתו. וביותר גבוה ונעלם גורם רק התמעטות בגודל צחצוח אורו וטהרת קדושתו הנפלאה. וכהנה רבות בחינות שונות:

וזהו הענין שקראו רז”ל בכמה מקומות לפגם העון פגם איקונין של מלך. ובזוהר יתרו (ח”ב פה, ב)ובגין כך מאן דפשע בפקודי אורייתא כמאן דפשע בגופא דמלכא. כמה דכתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. בי ממש. ווי לחייביא דעברין על פתגמי אורייתא ולא ידעין מאי קא עבדין. ובתיקונים ת”ע קכ”ט ב’ וכל מאן דפשע בפקודא כאלו פשע בדיוקנא דמלכא. כנ”ל שהפגם נמשך ונוגע בפרקי וסדרי הכחות והעולמות השיעור קומה. מצד שכול’ נכללו בו ונתנו חלק מעצמותם בבנינו ובריאתו:

האזן לשיעור

שיעורים נוספים

שיעורים אחרונים מאת הרב

  • היתר מכירה הרב קוק הרידבז, אגרות הראיה , אגרת תקנה ,הרב קוק , הרידבז

    אגרות הראיה אגרת תקנה | רועי אהרוני

    רועי אהרוני, י' חשון התשפ"ג

    היתר מכירה הרב קוק הרידבז, אגרות הראיה , אגרת תקנה ,הרב קוק , הרידבז

  • נפש החיים

    נפש החיים פרק ו חלק א

    הרב זאב לוין, כ"ב טבת התשפ"ב

    נפש החיים פרק ו אמנם עדיין הענין צריך ביאור. (כי הוא ז"ל דיבר בקדשו דרך קצרה כדרכו בכל כתבי קדשו בנסתרות. כמ"ש בעצמו בהקדמתו שם שהוא מגלה טפח ומכסה אלפים אמה). שלא כדמשמע לכאורה מדבריו ז"ל שם. שהאדם אל העולמות הוא נפש ממש כמו הנפש…

  • למה חוגגים את חנוכה שיעור מרתק במהות חג החנוכה

    הרב זאב לוין, כ"ה כסלו התשפ"ב

    למה חוגגים את חנוכה? שיעור מפי הרב זאב לוין, מנהל הישיבה סקירה היסטורית של מה קרה בעולם לפני הפלישה של היוונים לארץ וניפוץ מיתוסים. בסוף נענה על השאלה למה חוגגים את חנוכה?  מאי חנוכה? כד קטן, כד קטן, שמונה ימים שמנו נתן. כל העם התפלא:…

  • נפש החיים

    נפש החיים הקדמה ושער א פרק א

    הרב זאב לוין, י"ג חשון התשפ"ב

    נפש החיים שער א' פרק א' כתיב (בראשית א, כז): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ" וכן כתיב (שם ט, ו) "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם". הנה עומק פנימיות ענין הצלם. הוא מדברים העומדים ברומו של עולם והוא כולל רוב סתרי פנימיות הזוהר. אמנם כאן…