אנו עומדים בחודש כסליו, חודש של פרסומי ניסא – מפיצים את האור החוצה. אולם חז”ל מדגישים לנו כי מצוות חנוכה היא נר איש וביתו. המצווה איננה להדליק נרות בכל מקום שהוא, אלא דווקא בפתח הבית או בבית הכנסת. יותר משמאירים את הרחוב, מאירים את הבית. בישיבה – ספרדים נוהגים שלא מדליקים בפנימיה, ואשכנזים נוהגים שכן מדליקים בפנימיה. עכ”פ, הביטוי “נר איש וביתו” מראה לנו את המיוחדות והמשמעות בקשר של האדם לבית שלו. חז”ל אומרים “אישה נאה דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם”. יש משמעות להרחבת הדעת מעבר לחכמה, לחשוב באופן מפותח, רחב, מקורי, יצירתי. ומה גורם לזה? דירה נאה, אישה נאה וכלים נאים. גם בביתו של הקב”ה, בבית המקדש, השקיע עם ישראל המון משאבים על מנת שיהיה מפואר ונאה, “נויו של עולם”.
מסופר על ר’ שמחה מרדכי מקלם, המכונה הסבא מקלם, שבא לבית המדרש של ר’ ישראל מסלנט כדי להתנגד לתנועת המוסר, אולם לאחר שיעור אחד של ר’ ישראל מסלנט נדבק בדרכו והמשיך בה. הוא הקים ישיבה בקלם, ואחד הדברים הבולטים בישיבה הזו היה משמעת עצמית וסדר מופתי. למשל, לא הייתה שם “הפסקה”. מי שהיה עייף היה הולך לישון, אבל חס ושלום מלהגדיר את זה כ”הפסקה”. מספרים שפעם בא תורם להיפגש עם ר’ שמחה מקלם, ור’ שמחה לא התפנה אליו עד שסיים את לימודו. הדברים הללו הם חלק מה”סדר” שהיה כל כך מרכזי אצל ר’ שמחה. גם זמני הלימוד בכל ישיבה מחולקים ל”סדרים”. סדר בוקר – משמעות הביטוי היא שחלק מן הסדר הוא, שהזמן הזה מוקדש ללימוד מסויים.
שנה אחת בליל יום הכיפורים הסבא מקלם דרש את דרשת ליל יום הכיפורים על כך שהנטלה של המים לא הייתה במקום. איך יכול להיות שנטלה לא תהיה במקום?? יום הכיפורים, עושים תשובה! כיצד ייתכן שנטלה של מים אינה מונחת במקומה??? בפעם אחרת הסבא מקלם ראה את אחד מן התלמידים נועל את הערדליים שלו הפוכות. מיד קרא את כל הישיבה לשיחת מוסר דחופה, כיצד ייתכן שאחד מתלמידי הישיבה נועל ערדליים הפוכות.
פעם אחד התלמידים הורחק מהישיבה לשבוע בגלל שהפנה את ראשו להסתכל בסירנה שנשמעה מבחוץ.
מספרים כי על אדן חלון אחד בישיבה היה מטבע, והמטבע לא זז משם עד שנחרב בית המדרש בשואה, כי לא ידעו של מי הוא, והיה מונח “עד שיבוא אליהו”.
עוד סיפור מפורסם על הסבא מקלם, שבא לבקר את בנו בישיבה. ראשית כל נכנס אל פנימיית בנו ופתח את ארון הבגדים כדי לבדוק אם הוא מסודר. יש האומרים שהוא גם הלך אח”כ לבית המדרש, ויש אומרים אפילו שהסתפק בכך וחזר לביתו.
גם הביטוי “ליל הסדר” מבטא את הנקודה הזו של הסדר. במשך שבועות לפני אותו “לילה”, עובדים קשה ומנקים כל פירור ופירור בבית. הרבה מעבר לשורת הדין ההלכתית. מדוע? יש משהו עמוק בהכנה הנפשית לפסח, בכך שמנקים את הבית ועושים “סדר”. זה חלק מההתחדשות של האביב.
התורה מתארת לנו באריכות את הסדר שהיה בשבטי בני ישראל במדבר – “איש על דגלו באותות לבית אבותם”. הכל מאוד מוגדר, מאוד מסודר, מאוד מובנה. לכל אחת ממשפחות הלוויים היה את תפקידו ומשאו. הגמרא אומרת “משורר ששיער חייב מיתה” כלומר לוי שתפקידו לשורר, והוא הלך ועשה תפקיד של לוי אחר, להיות שומר בשער, חייב מיתה!
בכל יום אנו אומרים “ומסדר את הכוכבים” – גם הקב”ה בנה את העולם עם סדר פנימי.
בפרשת דברים משה רבנו מתאר את חטא המרגלים – “ותקרבון אלי כולכם”, ורש”י אומר “בערבוביא”, ילדים דוחפים את הזקנים, זקנים דוחפים את הראשים. עירבוביא זה חלק מהחטא, זה ההפך מעבודת ה’ שהיא מסודרת ומתוקנת.
באופן כללי יש קשר בין הסדר בנפש לבין הסדר בבית. במספר תחומים ניתן לראות זאת. ראשית, כשם שהבית צריך להיות מסודר ונעים, כך כאשר הנפש מסודרת יש רוחב דעת.
דוגמא נוספת: כמו שבבית יש דברים שצריכים להיות בהישג יד, ויש דברים שלא משתמשים בהם יום יום והם נמצאים בקרן זוית, כך גם בנפש. השבוע הורדתי את החנוכיות מהבויידעם לקראת חנוכה. השנה הקפדתי לראשונה להוריד את החנוכיות מספיק מוקדם, ועכשיו צריך למצוא לזה מקום עד חנוכה… עכ”פ, במשך כל השנה החנוכיות הללו לא צריכות להיות בהישג יד. ובכוחות הנפש כמו בכלי הבית. גם בנפש צריך להיות סדר, וגם בנפש יש כוחות שצריכים לבוא לידי ביטוי תדיר, ויש כוחות שצריכים לחכות לזמנם, ולבוא לידי ביטוי במקומות וזמנים מסויימים ונדירים יותר.
חז”ל אומרים שת”ח שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה. התגדלותו של תלמיד חכם תלויה גם בסדר שלו, בניקיון שלו.
והדברים נכונים גם לגבינו. דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם. לפני כשנה ערכנו בישיבה שיפוץ נרחב של כל הכניסה, שיוצר אווירה נעימה ומאירת עיניים בכניסה לישיבה.
כידוע לחלקכם, ערכנו בשבועיים האחרונים סיורים בדירות, על מנת לערוך תיקון בעניין הזה. אמרנו שהסבא מקלם היה פותח את דלת ארון הבגדים כדי לוודא שהכל בסדר. אצלינו קצת קשה לעשות זאת, כי לא תמיד יש דלת לארון הבגדים… הקמת הישיבה בחולון הייתה מלווה באלתור מוכרח של הרבה דברים, אולם הגיע הזמן לעשות סדר, גם בעניין הפנימיות. מעתה אנו מתכוונים שגם הדירות לא יהיו עוד אוסף של אלתורים מוכרחים ובסיסיים למגורים, אלא יראו כמו שפנימיה צריכה להיראות.
לכן, בשבוע הקרוב אנו הולכים לערוך שינויים בדירות, לשפץ, לרהט, וגם לפנות רהיטים מסויימים ודברים אחרים שלא מתאימים. גם כאשר מגיעים אורחים לישיבה, חשוב שיבואו ויראו מקום מסודר ונאה, שטוב ונחמד לדור בו. נוסף על כך אנו מתכוונים לשנות את אופי הסלון ולשפץ אותו. הדברים יהיו נוגעים לכולם באופן כללי, וגם לתלמידים ספציפיים שאנו נשוחח עמם באופן פרטני, ושיחת המוסר הזו היא שיחת פתיחה לעניין הזה שיתבצע בימים הקרובים בע”ה.