תפילה בקול או בלחש , כ"ב חשון התשפ"ב, הרב ישי ויצמן

“וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱ-לֹהִ֑ים”

חז”ל מדריכים אותנו להתפלל תפילת עמידה בלחש, ואסור להשמיע קולו בתפילה. כך היא ההדרכה בתלמוד הבבלי באופן חד משמעי.

לעומת זאת, בתלמוד הירושלמי (ברכות ד א) מובא שיש חכמים שהיו מתפללים בקול רם.

יש כאן אפוא הבדל בין התלמודים, האם כאשר התפילה היא בקול, יש בזה פגם בתפילה (בבלי), או שזו דרך ראויה (ירושלמי).

יש לציין, שב”ספר החילוקים”, המציין הבדלי מנהגים בין אנשי ארץ ישראל ואנשי בבל, בתקופת הגאונים, מובא שאנשי ארץ ישראל מתפללים בקול ואנשי בבל מתפללים בלחש. 

בספר הזוהר מסבירים מדוע יש להמנע מלהשמיע קולו בתפילה – אם תפילתו של אדם נשמעת למישהו זולתו, זה מונע ממנה לעלות למעלה ולהישמע במרומים.

לאור הזוהר יש להסביר את ההבדל בין התלמודים.

בתלמוד הבבלי מבינים שאם תפילתו נשמעת בארץ, זה פוגם בה. וההסבר הוא שהארץ מלאה בסיגי העולם הזה, והם מערבבים את תפילתו. למשל, אדם עלול להתגאות באופן תפילתו כיון שיודע שסביבתו מביטה בו. ההנחה הבסיסית היא שהעולם הזה בעייתי, ויש להזהר ממנו, ולכן הוא פוגם בטהרת התפילה.

לעומת זאת, בירושלמי ההנחה הבסיסית היא שהעולם הזה אינו בעייתי. הוא ביסודו מקושר לעולם הבא, והוא ממשיך ומגלה למטה את מה שלמעלה. ולכן לא חוששים שהתפילה תישמע למטה, ואין זה מונע ממנה לעלות למעלה.

הדברים הללו קשורים להבדל כללי בין התלמודים בהתייחסות לעולם הזה וענייניו (כפי שראינו בהרבה סוגיות), כגון שמחה אכילה ומלאכה. בבבלי מדגישים את הזהירות המתח והפער בינם לבין עבודת בשם. לעומת זאת בירושלמי הם עצמם עבודת השם.

האזן לשיעור

שיעורים נוספים

  • מצוות צדקה

    הרב ישי ויצמן, כ"ב חשון התשפ"ב

    "וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה" לתת צדקה לעני - זו זכות או חובה? דיון זה עולה בהקשר של קידושי אשה. אדם שאמר לאשה: "הרי את מקודשת לי בכסף זה", והיא ענתה לו: "תן…

    האזנה
    מאמר
  • “הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן”

    כ"ג חשון התשפ"ב

      בעבודת קרבן התמיד מידי בוקר בבית המקדש שבירושלים, מוזכרת העיר חברון, וכך אומרת המשנה במסכת תמיד: "אמר להם הממונה: צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה. אם הגיע, הרואה אומר: ברקאי. מתיא…

    האזנה
    מאמר
  • סמיכת זקנים

    הרב ישי ויצמן, ג' שבט התשפ"ב

    "וּמְלָכִ֖ים מֵחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ" את הסמכות לפסוק הלכה בענפי התורה השונים, מקבל החכם מרבו. בשני התלמודים מסופר על כך שרבי יהודה הנשיא נתן לתלמידו רב רשות לפסוק בכמה תחומים, אבל לא בכולם.…

    מאמר

שיעורים אחרונים מאת הרב