שיעור כללי – טוען טענת גנב , ו' כסלו התשפ"א, הרב ישי ויצמן

שיעור כללי מתאריך כ”ג חשוון ה’תשפ”א. מסכת בבא קמא, פרק ראשון דף ד:

בנושא “טוען טענת גנב”, בתוך סוגיות מניין אבות הנזיקין של רבי אושעיא ורבי חייא.

השיעור עוסק גם בהבדל בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי ביחס לסוגיה.

 

תלמוד ירושלמי, בבא קמא, דף ד:

תני ר’ חייא עשרים וארבעה אבות נזיקין תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה וגנב וגזלן ועדים זוממין והאונס והמפתה ומוציא שם רע והמטמא והמדמע והמנסך והני תליסר הא עשרים וארבעה ורבי אושעיא מאי טעמא לא תני הני בממונא קמיירי בקנסא לא קמיירי גנב וגזלן דממונא הוא ליתני הא קתני ליה שומר חנם והשואל ורבי חייא נמי הא תנא ליה שומר חנם והשואל תני ממונא דאתא לידיה בהיתירא וקתני ממונא דאתא לידיה באיסורא.

רש”י שם

תנא ליה שומר חנם והשואל – דהתם נמי שייך גניבה כגון שטען שנגנב הימנו והרי היא בידו ואמרינן בפרק מרובה (לקמן דף סג:) דטוען טענת גנב כגנב וטוען טענת גזלן כגזלן והא דנקט הכא והשואל לאו דוקא דהא לא משכחת ביה דנפטר לא בטוען טענת גנב ולא בטוען טענת גזלן שהרי הוא חייב בכולו.

תלמוד ירושלמי, בבא קמא, דף סג:

תנן התם היכן פקדוני אמר ליה אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם את הקרן הודה על פי עצמו משלם קרן וחומש ואשם היכן פקדוני אמר לו נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם קתני מיהא בטוען טענת גנב דמשלם תשלומי כפל אבל בטוען טענת אבד לא משלם תשלומי כפל ואפי’ טוען טענת גנב בשבועה הוא דמשלם תשלומי כפל אבל שלא בשבועה אינו משלם תשלומי כפל מנהני מילי דתנו רבנן אם ימצא הגנב בטוען טענת גנב הכתוב מדבר אתה אומר בטוען טענת גנב או אינו אלא בגנב עצמו כשהוא אומר אם לא ימצא הגנב בטוען טענת גנב הכתוב מדבר תניא אידך אם ימצא הגנב בגנב עצמו הכתוב מדבר אתה אומר בגנב עצמו או אינו אלא בטוען טענת גנב כשהוא אומר אם לא ימצא הגנב הרי טוען טענת גנב אמור הא מה אני מקיים אם ימצא הגנב בגנב עצמו הכתוב מדבר דכולי עלמא מיהת אם לא ימצא הגנב בטוען טענת גנב כתיב מאי משמע אמר רבא אם לא ימצא כמה שאמר אלא שהוא עצמו גנבו ישלם שנים

שיעורים נוספים

שיעורים אחרונים מאת הרב

  • ואספת דגנך

    ואספת דגנך

    הרב ישי ויצמן, א' סיון התשפ"א

  • קודש הילולים

    קֹדֶשׁ הִלּוּלִים

    הרב ישי ויצמן, א' סיון התשפ"א

    " קֹדֶשׁ הִלּוּלִים " סיכום סוגיית הבבלי בגמרא שואלים על עצם ההלכה לברך על מאכלים: "מנא הני מילי?". שאלה זו מבוססת על ידיעה, שיש מקור מן הכתוב להלכה זו. ואכן מביאים ברייתא, שמקורה בתורת כהנים: תנו רבנן: 'קדש הלולים לה'' – מלמד שטעונים ברכה לפניהם…

  • הרב ישי ויצמן ראש ישיבת הסדר חולון

    מאה ברכות בכל יום

    הרב ישי ויצמן, ט' אייר התשפ"א

    בס"ד, א אייר ה'תשפ"א שיעור כללי בנושא: פתיחה לנושא הברכות   מסכת ברכות דנה בשלושה נושאים: קריאת שמע, תפילה וברכות הנהנין. כיצד שלושת הנושאים קשורים יחד, תחת הכותרת "ברכות"? המשותף לשלושת הנושאים, הוא ששלושתם בנויים מברכות. את קריאת שמע עטפו חכמים בברכות לפניה ולאחריה. ותפילה…