פולמוס הפרדת הקהילות – שיעור מספר 3

פולמוס שהחל בשנת תרמ"ד, לגבי הפרדת הקהילות באירופה. לפולמוס זה הייתה ועודנה השפעה אדירה, על קיומו של עמ"י ועל תהליך הגאולה.

פולמוס הפרדת הקהילות – שיעור מספר 3 , כ"ז שבט התשע"ז, הרב אביב זגלמן

מאמר “מחזיקי הדת” מאת הרב יעקב ליפשיץ.

מתוך ירחון “הפלס”, תרס”ב, 1902, עמוד 475.

במאגר המקוון HebrewBooks.org – לחץ כאן.

“… הערבוביא של אור וחשך המשתמשים בתוכנו לעור את העינים ולהכהות את אור הדעת הישרה, מבלי שידעו כמה תמימים להבדיל בין האור הבהיר ובין אור מתעה.

באשכנז כבר נפלגו קהלות ישראל לפלגות, אורתהודוכסים ורעפארמער. איש איש יודע היטיב נכון את יסודי שטת המפלגה אשר עליה יתחשב. בה הוא מתכבד, ובציוני דרכיה, מגמותיה ושאיפותיה הוא מצטין. האורתודוכסי, זה כבודו וזה כל האדם שלו, להתודע ולהגלות גם על פני חוץ, גם בשבתו בתוך עדת אנשים מהרעפארמער, בתור אורתהודוכסי, ולא יחוש פן ילעיגו לו על דקדוקי מצות ומנהגי הדת שבידו, כי זה הוא כבודו, וגם הרעפארמער אשר בתוכם הוא יושב, אנשים מן הישוב הם, מנומסים הם, ולא יחשכו מפניו את הכבוד הראוי לו על דעתו הברורה לו והמוחלטת בנפשו. וכי יקרא למשל, מעל עתון רעפארמי, דבר התולולעגי שנינה באמונות ודעות המקובלות בידינו, או רק רק במנהג ישראל עתיק, לא יתפעל ולא יעשו התוליהם כל רושם בלבבו, כאשר לא יתפעל מלעגי בוז אשר ילעג לו בן דת אחרת. גם על לב בניו ובנותיו לא יפעלו אחרי אשר ידעו כי מעט רעפארמי יצאו, ומה להם ולרעפארמים כי ישימו לב לתעתועיהם ודבריהם?

אך לא כן הדבר בארצות אשר שם אין תחומים מפסיקים בין קהלות ישראל, אין שיטות מסומנות בין שלמי אמוני ישראל ובין החפשים, אין אורתהודוכסים ואין רעפארמער, ועל כן אין גבול מסומן בין הדעות והמחשבות. ישנם חפשים למחצה לשליש ולרביע. יש חפשים בדעות עד קצה האחרון, ומעשי אבותיהם הותיקים שבידיהם לעיני הבריות מכסים על חפשיות הדעה והדברו שבפיהם. וכל אלה המתכבדים כהולכים בשביל הזהב, הם המה המצננים את לבבות התמימים החמים מזה, והנותנים ידים להחפשים הקצונים מזה, להתאחז בשומרי התורה ולהחלישם עד כדי לשלוט בהם שלטון הפה, הלשון והעט, בכל הכחות אשר בשלשה אלה. ובאין שיטה מסומנת במצריה בין הקהלות ודעותיהם הקצוניות משתי הקצות, לא ידעו רבים מאנשי הבינים לברר לעצמם את דעתם ומחשבותם, ומה גם שלא ידעו ויבינו, כי קשים החפשים הקצונים לישראל בדעותיהם החפשיות שהם מפיצים בספרות החדשה, מכל האויבים החיצונים הקדמונים בגזירותיהם שגזרו על דת ישראל. ובכל מחסרון שיטות מסומנות במצריהן בתוך העם תצאנה שתים רעות, אחת, כי החפשים הקיצונים אשר חרות דעתם ומחשבתם רבה ופרוצה יותר ממחשבת הרעפארמים בין אחינו באשכנז, בכ”ז, מכיון שאינם מסומנים בשיטה מסומנת, הם פועלים על העם, עד שיתאמרו להתנשא בשלטון העט והלשון, בכח הליצנות והמינות דמשכא, בקסם שעל שפתם בספרותם היפה לצוד נפשות, ולתת את לבבם כלב נביאי הזמן ומנהיגי האומה. ושנית, שאין העם מכירים את הרעל אשר בנפת שיטיפו להם. גם יודע תורה ופרק בדרך ארץ בארצנו, לא ידע ולא יחוש לפגל משפטי פיהם של המבקרים החפשים יתר הרבה מרעפאמער אשכנזי, מה שידע ויבין גם האיש ההמוני האורתודוכסי אחינו באשכנז, בשמעו משפטי פי רעפארמי, וידע ויבין כי לא לו לשמוע ולשום לב לדבריו.

ואחרי אשר באמת לא יעלה על לב כל ירא וחרד על ה’, כל רעיון וכל מחשבה של פרוד מפלגות בין קהלות עמנו בארצנו על דרך הפלגות בישראל אשר באשכנז, הס מלהזכיר ומלחשוב זאת…”

שיעורים נוספים

שיעורים אחרונים מאת הרב