והבור ריק אין בו מים , כ"א כסלו התשע"ו, הרב אלעזר אהרנסון

דורשים חז”ל במסכת שבת דף כב. “אמר רב כהנא: דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום – מאי דכתיב [=מהו שכתוב] ‘והבור ריק אין בו מים’? ממשמע שנאמר ‘והבור ריק’, איני יודע שאין בו מים? אלא מה תלמוד לומר ‘אין בו מים’? – מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו”.

מעבר להבנת דרשה זו בפני עצמה, יש מקום לעיין בהקשר שבו היא מופיעה: בתחילת פרק שני במסכת שבת מופיעים בגמרא כארבעה דפים שבהם סוגיות העוסקות בנר חנוכה ובהלכותיו, ובתוך סוגיות אלו מופיעות הדרשה הנזכרת.

מה הקשר של דרשה זו לכאן, ומדוע הובאה דווקא בסוגיא זו של חנוכה?

קיים קשר עמוק בין המאבק של האחים ביוסף לבין המאבק שבין חכמת ישראל ותרבות יוון. יוסף מבטא את הצד החמרי, הגופני, השייך יותר לעולם הזה: יוסף מייחס חשיבות למראה החיצוני ומסלסל בשערו; הוא שנהיה לבסוף המשנה למלך מצרים ומשביר לכל עם הארץ לחם לאכול ועל ידי כך שולט במצרים ביד רמה; גם בתהליך הגאולה מלמדים אותנו חז”ל שמשיח בן יוסף קשור יותר לגאולה הטבעית, של הקמת מדינה, נטיעה והתיישבות – בדרך הטבע, במישור המעשי והארצי. לעומת יוסף מבטאים בני לאה את הצד הרוחני המופשט יותר – בני שבט לוי הם עובדי ה’ במקדש, ואינם מקבלים נחלה טריטוריאלית בארץ, כי “ה’ הוא נחלתו”; בני יששכר ‘יודעי בינה לעיתים’ ומהם היו ראשי סנהדראות בישראל; ומשיח בן דוד הוא הקומה הרוחנית הנוספת, הבאה על גבי השלב של משיח בן יוסף.

כאשר אנו עוסקים במתח שבין יוסף לאחיו, לנו ברור ש’אלו ואלו דברי אלקים חיים’, ואלו ואלו שבטי י-ה. ברור לנו שגאולת ישראל לא תתכן ללא משיח בן יוסף ומשיח בן דוד גם יחד, ‘בונים בחול ואחר כך מקדשים’ – ברור שתקומת ישראל צריכה להיות לא רק רוחנית עליונה אלא כזו שבאה לידי ביטוי גם בפועל ממש בעולם הזה על ידי מדינה, צבא, משטרה, מסחר, כלכלה ותעשייה – שכולם מתקיימים על פי דבר ה’ ומהווים מודל של חיים מעשיים ששכינה שוכנת בהם ומתגלה בפועל בעולם.

 

וכשם שהצד המעשי והחיצוני שמתגלה אצל יוסף הוא בעל חשיבות וערך, כך גם בחכמת יוון ובתרבותה קיימות עוצמות שניתן לקבל ולקדש. הכוח הגופני הפיזי, והיופי החיצוני שהודגשו כל כך אצל היוונים אינם דבר שלילי, אלא חלק מן הבריאה האלוקית שיצר הקב”ה בעולם על מנת שנשתמש בה לטובה. “יפת אלהים ליפת – יפיותו של יפת יהא באהלי שם” (מגילה ט ע”ב). היופי החיצוני של יוון אינו שלילי, אך יש להכניס אותו פנימה אל תוך אהלי שם וממילא לברור ממנו רק את הטוב, ולהשתמש בו לקדושה.

אלא שכאשר יוסף לבד, ללא אחיו – וכן כאשר הולכים שבי אחרי התרבות היוונית כשלעצמה – אז מנותק הצד המעשי מן העוצמה הרוחנית, ואז, אם אין בבור מים – יש בו נחשים ועקרבים. המים החיים מבטאים תמיד את התורה, את דבר ה’, את הטהרה הרוחנית. וכאשר יוסף מתנשא מעל אחיו ומשניא את עצמו עליהם, כאשר הוא מנותק מהם – הרי הצד החומרי לבדו מוביל בהכרח לאבדון, לשקיעה בתוך בור של נחשים ועקרבים, שמלבד שהם מסוגלים להרוג, הם מסמלים את הרוע שבעולם, את יצר הרע, את הכניעה לרע הפנימי שעלול להתגלות באדם כאשר הוא מנותק מן התורה ומן הבניין הרוחני הפנימי.

עוד בראשית התפתחותה של הציונות החילונית קרא הרב קוק זצ”ל  לכל איש אמונה וירא שמיים להצטרף להקמת המדינה ולעשות זאת מתוך תורה וקדושה, והזהיר כי אם חלילה תהיה הציונות חילונית בלבד, היא עומדת להפוך “למשחית ולמפלצת, ולסוף ג”כ לשנאת ישראל וארץ ישראל”, ואין מילים לתאר את גודל האסון שעלול לצמוח מזה. לדאבוננו אנחנו רואים את הדברים היום עין בעין. כאשר הבור ריק, ואין בו מים, כאשר הכוח המעשי מנותק מתורה ומאמונה – נחשים ועקרבים יש בו; הכל צומח בתוך הוואקום הזה – שחיתות, אטימות, רשעה ועוול. מתוך כך, התיקון האמיתי צריך להיות הוספת עוצמה רוחנית של קדושה וחיי תורה, המחוברים לעם ישראל, מחוברים לכל כוחות החיים המעשיים והנפשיים שבנו.

שיעורים נוספים

  • מנהיג נולד

    הרב אלעזר אהרנסון, כ"א כסלו התשע"ו

    מיד לאחר מכירת יוסף, עוזבת התורה את תיאור תהפוכות חייו של יוסף במצרים, ומתחילה לתאר את חייו של יהודה – נישואיו עם בת שוע, הולדת שלשת בניו [ער, אונן ושלה], ולבסוף…

    מאמר
  • צדקה ממני

    הרב ישי ויצמן, כ"א כסלו התשע"ו

    אחר שהודה יהודה בצדקותה של תמר, התגלה שירידתו היתה הכנה להקמת זרע המלוכה על ידי תמר כלתו...

    מאמר