נויו של עולם , כ"ט שבט התשע"ו, הרב אלעזר אהרנסון

המקרא מספר לנו על דוד בברחו בפני שאול המלך: “וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט וַיָּבֹא אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה וַיַּגֶּד לוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ שָׁאוּל וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁמוּאֵל וַיֵּשְׁבוּ בְּנָיוֹת” (שמואל יט, יח-כג. הכתיב הוא: בנוית, וכן הכתיב בכל הפרק)”. בפשטות הפסוק מובן שדוד מגיע לשמואל הגר ברמה, ומשם הם הולכים יחד למקום אחר ששמו ניות. אלא שהמשך הפרק מאחד את שמות שני המקומות למקום אחד: “וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד בְּנָיוֹת בָּרָמָה” (פס’ יט), וכן “וַיִּשְׁאַל וַיֹּאמֶר אֵיפֹה שְׁמוּאֵל וְדָוִד וַיֹּאמֶר הִנֵּה בְּנָיוֹת בָּרָמָה. וַיֵּלֶךְ שָׁם אֶל נָיוֹת בָּרָמָה וַתְּהִי עָלָיו גַּם הוּא רוּחַ אֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וַיִּתְנַבֵּא עַד בֹּאוֹ בְּנָיוֹת בָּרָמָה” (פס’ כב-כג).

שואלת על כך הגמרא (מסכת זבחים דף נד עמוד ב ): “דרש רבא: מאי דכתיב: “וילך דוד ושמואל וישבו בניות ברמה”? – וכי מה ענין ניות אצל רמה? אלא, שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם”. על פי הגמרא דוד ושמואל ישבו במקומו של שמואל, ברמה – אך עסקו בנויו של עולם – הוא בית המקדש.

מדוע נקרא המקדש ‘נויו של עולם’? אמנם ברור שבית המקדש נאה ומהודר, אך האם זהו השבח המתאים לו? הרי בית המקדש הוא מכון השראת השכינה בעולם, הוא מקור השפע האלוקי בעולם כולו, מקום לעבודת ה’ ולהקרבת קרבנות, מקום מרכזי להתכנסות בני ישראל ברגל — האם השבח המרכזי שיש לספר על בית המקדש הוא יופיו החיצוני? כיצד זה מתיישב עם דברי שלמה המלך במשליו “שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה’ היא תתהלל”?

יסוד זה מתבאר על פי דברי מרן הרב קוק זצ”ל בהקדמתו לעולת ראי”ה עמ’ כג (מופיע גם בעין אי”ה ברכות לב:) – “הנוי האמיתי הוא השלמת ציור המדמה כפי השורה השכלית, שמזה תמשך הדרכה מוסרית נעלה בעולם, ועיקר התפילה בנוי על זה”. נויו של עולם איננו רק יופי חיצוני, אלא הנוי האמיתי הוא כאשר כוחות הנפש של האדם, רצונותיו, דמיונותיו ורגשותיו – כולם “מיוסדים על עומק היושר, הבא משורת השכל והחכמה” (שם).

לאדם יש רגשות סוערים, דמיונות ויצרים, שאיפות וחזון. כל כוחות הנפש הללו יכולים להיות מנוף ליצירה חיובית בעולם – כל יצר הוא מפתח ליצירה, כל דמיון הוא מקור לחיים חדשים. אלא שכל הכוחות והנטיות האלו עלולים גם להביא להרס, לשקיעה נוראה בתאוות ובבהמיות, להביא לחורבן העולם במקום להביא לתיקונו. על כן כל הכוחות הנפשיים של האדם חייבים להיות בשליטתו ובהכוונתו – מכוונים לשורת השכל והחכמה.

בית המקדש הוא ‘נויו של עולם’ – הוא “מכון המרכז הכללי של השיווי הכולל-לכל-האדם של השכל עם ציור המדמה” (שם). ביאור הדברים: יופיו החיצוני של בית המקדש אינו רק הדר גשמי של כסף וזהב ואבנים טובות, או בדים יקרים וריחות גן עדן. בבית המקדש מבטא כל פרט ופרט מבניין המקדש והכלים עניינים פנימיים ורוחניים, וכך מתגלה כל היופי החיצוני וכוח הדמיון האנושי – מכוון לפרטי פרטים על פי שורת השכל וההגדרה האלוקית. “ברוך כבוד ה’ ממקומו” – כאשר התגלה הקב”ה במקומו – בבית הבחירה – באופן כה שלם, בהרמוניה מוחלטת כל כך בין השכל והחכמה האלוקית האינסופית, לבין הנוי החיצוני, הפאר וההדר – אז השפיע בית המקדש על כל העולם כולו לחיות יותר בהרמוניה בין הגוף לנשמה, בין השכל לרגש ולדמיון. כאשר היה בית המקדש קיים יכול היה כל אחד לחיות בצורה יותר ספונטנית, ובקלות יחסית הצליח לכוון לעבודת ה’ לשם שמיים את כל מעשיו, רגשותיו ויצריו – “ואהבת את ה’ אלקיך בכל לבבך – בשני יצריך”.

על כן “מיום שחרב בית המקדש אין לו לקב”ה בעולמו אלא ד’ אמות של הלכה בלבד” (ברכות ח ע”א). כל זמן שהיה בית המקדש קיים, לא הצטמצם העולם בד’ אמות של הלכה – הקב”ה התגלה בכל צעד וצעד של חיינו והאיר אותם, בכל תחום שבו עסקנו ניתן היה להפנות את כל מעשינו לשם שמיים – “בכל דרכיך דעהו”. מיום שחרב המקדש, במשך אלפיים שנות גלות, לא יכולנו לגלות את שכינתו של הקב”ה בכל דבר, בעל כרחנו הצטמצמנו בד’ אמות של הלכה, שרק בהן יכול אור ה’ להופיע בגלות.

היום, כאשר אנחנו בעיצומו של תהליך הגאולה, עלינו להוסיף ולהרחיב את גבולות ‘עולמו של הקב”ה’ – המרחבים בעולם שבהם מתגלה כבוד ה’ צריכים ויכולים להיות רבים יותר. עלינו לגלות את אור ה’ בשירה ובספרות, בקולנוע ובתאטרון, באדריכלות ובפיסול – וגם בפסיכולוגיה ובפיזיקה, ברפואה ובביוטכנולוגיה – עד שבמקום להצטמצם בד’ אמות של הלכה, יופיע דבר ה’ בכל העולם כולו.

שיעורים נוספים

  • פקודי המשכן

    הרב אלעזר אהרנסון, כ"ח אדר א' התשע"ו

    מה פירוש 'פקודי המשכן'? מדוע אסור לספור את עם ישראל? מה היחס הראוי בין הכלל לפרטים?

    מאמר
  • אלה הדברים אשר ציווה ה’

    הרב אלעזר אהרנסון, י"ט אדר א' התשע"ו

    וכי רק על דברים אלו ציווה ה'? האם חז"ל טעו בחישוב הגימטריה?

    מאמר
  • תרומת ה’

    הרב אלעזר אהרנסון, י"ט אדר א' התשע"ו

    מהי תרומת ה'? פסוק אחד בפרשה המתפרש על פי הפרד"ס: פשט, רמז, דרש וסוד. מה מתרחש בליבך ובנשמתך כאשר אתה תורם למשכן?

    מאמר