דף ג: אין דורשין תחילות , כ"ו אב התשע"ה, צוות האתר

 

 

‘איילת השחר’ – הקדמת המלבי”ם לספר ויקרא, פרק כח-כט.

 

תורת ה’ תמימה, כשם שאין בה חסרון כך לא יתכן שיהיה בה יתרת, וכל מקום שנראה שהלשון ארוך ויש בו דברי מותר תקנוהו חז”ל בחכמתם ובארו לאיזה צורך האריך, והוא או ללמד שהדין נוהג גם ביתר מקומות, או להשמר מטעות, או להורות איזה כווונה שנית, או להמשיך המאמר ולפרשוכפי דעת הקבלה. ויש בזה דרכים רבים שונים. וכבר בארנו בזה למעלה כמה כללים ביתורים מוגבלים. כמו בשם הפועל הנוסף על הפועל. והמקור הנוסף (למעלה, פרק שם המספר על המיותר (פרק ח) (ועוד פרק ט כלל עז כלל פ ) ושם הסוג הנוסף (פרק יד) והשם הכפול (פרק טו) והפועל הנשנה (פרק יז) וזולת כל אלה כל מקום שיש יתור לשון יש בו דרוש. והם יסודות הקבלה ואדניה…

פרשיות כפולות דרשו חז”ל כל המצוות שבפרשה השניה כאילו הם כפולות בפרשה הראשונה, כמו פרשת עולת הצאן שהיה יכול לכללה בפרשת עולת בקר. דרשו כל מ”ש בעולת הצאן בפרשה הראשונה ר”ל כאילו כתוב בכפל זכר זכר, תמים תמים וכו’ וכן כל השינויים שבין פרשת עולת בקר לפרשת עולת צאן נדרשים. ( ויקרא כב ויקרא כג ויקרא לד ויקרא מב ויקרא מג ויקרא נה ועיין ויקרא נט ) וזה שורש גדול לתורה שבעל פה ועצה עמוקה. שעי”ז כלל הלכות רבות אין ספורות למו בתורת הכתוב. וכן בחמשת מיני חטאת, דרש מש”ש ד’ פעמים מכל מצוות ה’ אשר לא תעשינה לד’ דרשות ( ויקרא קצה ). ומה שנאמר בחטאת הפנימית ב’ פעמים ( ויקרא רכד ) ומה שנאמר בחטאת החיצונית ג’ פעמים יסוד מזבח העולה ( ויקרא רכט ) ומה שנאמר בפר פ”מ ופר העדה ובפרשת צו ג”פ מחוץ למחנה דרש לג’ מחנות ( ויקרא רלד ). ומה שנאמר בג’ חטאת חיצונית ובאשם מצורע ד’ פעמים שישחט במקום העולה במקום העולה למד ד’ דברים ( ויקרא ער ). ומה שנאמר ג’ פעמים וכפר עליו הכהן וג’ פעמים וכפר ונסלח ג’ דרשות [ ויקרא רעו ויקרא קצב ] וכן לשון שנזכר בעניין או בתורה כמה פעמים, כמו ד’ פעמים העצים אשר על האש ד’ דרשות ( ויקרא נד ) ג’ פעמים ירחץ במים ( ויקרא נו ) ג’ פעמים מסלתה ןמשמנה ( ויקרא קו ) ה’ פעמים אזכרתה בתורה ( כלל קח כלל קט ) ג’ פעמים והנותרת מן המנחה לאהרון ולבניו ( f כלל קי כלל קיא כלל קיב כלל קיג ) ג’ פעמים שכפלה התורה בשמן בשמן ( כלל קיח ) ה’ פעמים מיותר את כל החלב ( כלל קסו ) ג’ פעמים מיותר שתי בכליות ( כלל קסז מה שנאמר בעולה ויורד ג’ פעמים לאחת מאלה ותשע פעמים מיותר חטאו אשר חטא. ז’ דרושים וט’ דרושים ( כלל שטז ). מה שנמצא אצל בגדי כהונה ז’ פעמים שם בד ( צו ח ), ג’ פעמים שכתוב כל זכר בכהנים יאכל ( צו לו ). ומה שכפל אזהרת מינים טמאים בפרשת שמיני ובפרשת ראה ( שמיני סז שמיני סט שמיני ע ) ןמה שנאמר שם ששה פעמים טמא הוא ששה דרושים ( שמיני עא ) ומה שנאמר ג’ פעמים הנוגע בנבלתה ( שמיני צו ) וד’ פעמים יכבס בגדיו ( כלל צט ) י”א פעמים כתוב בנבלתה י”א דרושים ( כלל קנט ) ג’ פעמים אל מים חיים ( מצורע יט ) ג’ פעמים בבית גבי ראי’ ( מצורע פב ) וד’ פעמים בבית גבי פישיון ( כלל צב ) ד’ פעמים מיותר שם הזב ( כלל קל ) ג’ פעמים את פר החטאת אשר לו ( אחרי יט ) ג’ פעמים המדברה ( אחרי נט ) שם ענוים ביוה”כ ( אחרי עב ) ה’ פעמים איסור מלאכה ביום הכיםורים ( אחרי עג ) ג’ כריתות בדם וה’ לאוין ( אחרי קז ) ה’ פעמים אשר בו מום ( אמור מו ) ג’ פעמים בסוכות חסר ( אמור רג ) וכבר הזכרתי עוד הרבה כאלה בכללים הנזכרים בפרקים הקודמים, ובתוכם מה שבפירוש נגפי בגדים כתוב שמונה פעמים בגד וז’ פעמים עור וז’ פעמים שתי וערב. ובכל אלה שחשבתי באו דרושי הספרא מכוונים תמיד כמספר הכפולים.בלא עודף ומגרעת. ודרך הספרא לדרוש תמיד כל הדרושים על המילה הראשונה אשר פגע בה בהתחלה. למשל בפעם הראשון שכתוב על העצים אשר על האש דרש ד’ דרשות, ובפעם הראשון שכתוב ירחץ במים דרש ג’ דרשות. ומפרשי הספרא חשבו שדרש כל הדרושים מאותו מילה. למשל ממה שכתוב על העצים אשר על האש דרש ד’ דרושים. ונדחקו מאוד להוציא הדרושים ולא יכלו. וסמכו רב בדרושים כל ה”א ועל וא”ו וכדומה, עד שידמה כי יסודי הקבלה בנויים על קורי עכביש, והאמת שהספרא לא דרש בשום מקום רק דרוש אחד, וכשיש הרבה דרושים על מילה אחת ידענו בטח שהמילה הזאת נכפלה בעניין או בספר או בתורה כ”כ פעמים כמספר הדרושים הנמצאים. והספרא קיבלם וסדרם תמיד בפעם הראשון להיות לאחדים בידו:

והנה בסנהדרין (דף ג’), גבי מה שלמד דבעינן ג’ ממה דכתיב ג’ פעמים אלוהים דברי ר’ יאשי’ ור’ יונתן אומר ראשון תחילה נאמר ואין דורשין תחילות, ואומר נימא בדורשין תחילות קמפלגי, לא דכ”ע אין דורשין תחלות, אמר לך ר’ יאשי’. א”כ נימא ונקרב בעה”ב אל השופט. מתי אל האלוהים. ש”מ למנינא. וכאשר דקדקנו בכל דרושי הספרא הנזכרים ראינו שאזלי בזה בשיטת הגמרא שבכל מקום שהראשון צריך לגופי’ אינו דורש תחילו- רק את הבאים אחריו. וכל מקום שיש איזה שינוןי גם בראשון, למשל שכתוב הקרבה תחת הבאה וכדו מה דרש גם את הראשון, וכשתעיין על פירושנו בכל המקומות הנזכרים בשני סימנים הקודמים תמצא כי כן הוא:

 

שיעורים נוספים