הגיגים אישיים לפרשת שופטים תשע”ד מאת אליהו פיין , ח' אלול התשע"ה, תלמידי ובוגרי הישיבה

אחר שמשה סיפר ודיבר בעניין מצוות שונות, בהדגשת איסור עבודה זרה, ובעוד נושאים שונים לקראת הכניסה לארץ, פרשתנו עוסקת בכמה וכמה מצוות ציבור ממלכתיות שנצטוו ישראל עם כניסתם לארץ, הלכות מנהיגים והנהגה. ביניהם, עוסקת הפרשה במינוי שופטים ושוטרים ופרישת מערכת שיפוט ארצית לרמותיה, מינוי מלך וביצור מעמדו, מעמדם של נביאים וסמכותם, הבדלת הכהנים וערי המקלט, ועוד.

 

לאחרונה ציינו את יום הסתלקותו של מרן זצ”ל, הראי”ה קוק, שבזמנו פרס בפני הציבור את חזונו על הקמת הרבנות לכל ישראל, כפי שמופיע בראשית הפרשה: “כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט… וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶל הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר ד’ אֱ-לֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ: וּבָאתָ֗ אֶל הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶל הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט: וְעָשִׂ֗יתָ עַל־פִּ֤י הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יַגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔… לֹ֣א תָס֗וּר מִן הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל” (דברים יז, ח-יא). וכן אומרת התורה שוב בהמשך הפרשה: “וְעָמְד֧וּ שְׁנֵֽי הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר לָהֶ֥ם הָרִ֖יב לִפְנֵ֣י ד’ לִפְנֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַשֹּׁ֣פְטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִהְי֖וּ בַּיָּמִ֥ים הָהֵֽם” (שם יט, יז).

בפשט, הפסוקים מתייחסים אמנם אל חכמי הסנהדרין היושבים בלשכת הגזית בירושלים, שבקולם מצווה לשמוע, אך ספר החינוך ומקורות שונים הרחיבו מצווה זו, ופירשו שמצווה לשמוע בקול החכמים בכל הדורות כולם: ‘… ומה שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין פ”ח ע”ב) שבזמן שבית דין הגדול בירושלם כל מחלוקת שהיה לכל בית דין במקומו שואלין אותו לבית דין הגדול ועושין על פיהם… ובכלל המצוה גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצות השופט, כלומר החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמננו… ולעניין החיוב עלינו לשמוע לדברי חכמינו הקדמונים ואל גדולינו בחכמת התורה ושופטינו שבדורנו. נוהגת (מצווה זו) בכל מקום ובכל זמן’ (ספר החינוך תצה- תצו).

 

כן אומרת הגמרא בראש השנה, מה שמביא רש”י בפרשתנו: ‘ואומר ובאת אל הכהנים הלווים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם. וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו? הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו, ואומר “אל תאמר מה היה, שהימים הראשונים היו טובים מאלה…” (קהלת ז, י)’ (ר”ה כה ע”ב). ולא בהכרח שערכו וחכמתו של דור מסויים קטן או פחות בערכו, שהרי ‘ירובעל (גדעון בן יואש (שופטים ו)) בדורו – כמשה בדורו, בדן (שמשון שמשבט דן (שמואל-ב, יד)) בדורו – כאהרן בדורו, יפתח בדורו – כשמואל בדורו’ (שם). עד כדי כך!

כך כותב הרש”ר הירש על הפס’ לעיל: ‘בכל דור יש לקבל את סמכות גדולי הדור הראויים ללמד תורה על פי חכמתם ויראתם, ויש לשמוע בקולם אפילו הם נופלים מגדולי העבר במעלתם הרוחנית והמוסרית… אלא שופט שהוא כשר ומוחזק באותן הימים’.

ומוסיף על זה בעל המשך חכמה: ‘…ולמען שלא ימצא איש אחד לאמר אני הרואה ואינני כפוף לחכמי ישראל, נתנה תורה גדר “לא תסור וכו'”. שאם לא כן יהיה התורה מסורה ביד כל אחד, ויעשו אגודות אגודות, ויתפרד הקשר הכללי’.

 

‘קשר כללי’ זה הינו האחדות אותה חשנו וראינו בעת האחרונה [הדברים נכתבים מיד לאחר מלחמת צוק איתן]. אחד הדברים שעם ישראל צריך להחזיק בו כיום הוא האחדות, שנותנת כוח נפשי ורוחני להמשיך הלאה. אחדות אינה רק עניין חיצוני, אינה רק עניין של יחד, של עזרה ותמיכה במתנות, בנתינה ובעשיה למען השני, באכפתיות וכד’. אלא היא גם ערך חשוב ומשמעותי בפני עצמו, כאשר אנחנו מרגישים וחשים שייכות לכל אחד אחר. כאשר חשים אנו את האחריות עליו ואת הקשר והאהבה הפנימית אליו. במקום לבטל את השני נקבל אותו, באשר הוא בוחר לחיות את חייו, וכך חיינו יהיו מאוחדים ומיוחדים יותר.

 

נכנסנו כעת לחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, חודש בו ‘אני לדודי ודודי לי’. בעז”ה בעוד מספר שבועות נמליך עלינו כולנו יחד את ד’, בעת נזעק השמימה: ‘ד’ הוא הא-לוקים!’. נתפלל אל ד’: ‘וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו ‘ד’ א-לוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה!’. זו תפילתינו ולזה אנו מייחלים- ליום בו יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לכבוד שמו יקר ייתנו ויקבלו כולם את עול מלכותו עליהם לעולם ועד!

הן חכמי הסנהדרין והן הצדיקים והחכמים משמשים כשליחי ד’ בעולם הזה. מאחר ואיננו יכולים לדבוק בקב”ה שהוא הרי ‘אש אכלה הוא’, לפיכך דבקים אנו בחכמים שמלמדים אותנו איך לעבוד את ד’ כראוי וללכת בדרכיו ית’. אך התפילה והשאיפה היא השראת השכינה בתוכנו, בבית הגדול והקדוש שנקרא שם ד’ עליו! לזה מייחלות ומצפות עינינו, לחזות בשוב ד’ ציון.

 

זכינו ב”ה לחיות בדור בו חיים תלמידי חכמים גדולים ועצומים, בזרמים ובמישורים שונים, ומצווה להתחבר אליהם וללמוד מהם. הן ביחס לגיור, שמצווה עלינו לשמוע לתלמידי החכמים וללכת בדרכם ולאורם, הן בקיום המצוות ובדקדוקים שונים, בכל הוראה או גדר שתיקנו- כמו שהתחלנו לעיל, מצווה לשמוע ולקבל עלינו סמכותם של החכמים החיים בעולמנו עתה.

ויחד עם זה נתפלל לחידוש הסנהדרין של כל ישראל בלשכת הגזית בירושלים הבנויה ובבניין בית המקדש בעז”ה מהרה, ‘השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה’.

 

“אַחַ֤ת שָׁאַ֣לְתִּי מֵֽאֵת ד’ אוֹתָ֪הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית ד’ כָּל יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַחֲז֥וֹת בְּנֹֽעַם ד’ וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵיכָלֽוֹ… לוּלֵ֗א הֶ֭אֱמַנְתִּי לִרְא֥וֹת בְּֽטוּב ד’ בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים: קַוֵּ֗ה אֶל ד’ חֲ֭זַק וְיַאֲמֵ֣ץ לִבֶּ֑ךָ וְ֝קַוֵּ֗ה אֶל ד'” (תהילים כז)

 

 

 

אליהו פיין

להצעות , תגובות או כל רעיון אחר- eyfine18@gmail.com

 

 

שיעורים נוספים