ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה’ אלקיך , כ' אלול התשע"ה, הרב אלעזר אהרנסון

פרשת כי תבוא פותחת במצוות הביכורים – בואו רק נדמיין לעצמנו איזו תחושה מופלאה זו לסמן את הפירות הראשונים, את ראשית היצירה שלך, לראות את החלומות שחלמת מתגשמים ואת העבודה המרובה שיגעת בה נושאת פירות.

כל מי שחווה פעם מאמץ מיוחד בעבודה, בבית, במשפחה או בחייו הפרטיים – והגיע לרגע שבו המאמץ הזה הצליח –  הרגיש את ההרגשה העילאית והמרוממת שאי אפשר להשוות אותה לשום דבר בעולם.

מי שעשה דיאטה או הפסיק לעשן, מי שהצליח להתגבר על משברים בזוגיות או על נתק מהילדים, מי שהצליח לפתוח עסק ולראות הצלחות – יודע היטב מה ההרגשה של ביכורים. יודע היטב מה פירוש להצליח ולדמוע מהתרגשות כאשר מתקיים בך ‘יגעת ומצאת תאמין’.

ודווקא את הפירות הראשונים האלו התורה אומרת לנו להביא אל בית המקדש ולתת לכהן, מתוך הבנה שכל מה שיגעתי וטרחתי לא היה מתקיים לולי הברכה האלוקית.

זהו סוד השמחה.

תמיד אומרים [ושרים] “מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד” – אך האם זו באמת מצווה? איפה כתוב שחייבים תמיד לשמוח?

והאם זה בכלל אפשרי? איך אפשר כל הזמן לשמוח? הרי יש הרבה קשיים, משברים, נפילות – – אני מבין שאפשר לקום אחרי נפילה, אבל איך אפשר כל הזמן לשמוח?

לפעמים נדמה שאלו שכל הזמן שמחים, בעצם עובדים עלינו – אולי זה סוג של הליצן העצוב, שמעלה חיוך על פניו אבל מעבר למסכה איננו שמח בכלל?

איך מגיעים לשמחה אמיתית שמלווה אותי כל הזמן?

התשובה נעוצה בפסוק האחרון בפרשת הביכורים [דברים פרק כו פסוק יא]:

“וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה’ אֱלֹקֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ”.

נחלק את הפסוק הזה לשלש אמירות עוצמתיות ומהדהדות שחייבות ללוות כל אחד ואחד מאיתנו:

 

  • ושמחת בכל הטוב.

יש המון טוב בחיים שלך. אתה פשוט צריך לפקוח את העיניים ולראות את זה. גם ברגעים הכי קשים, במשברים הכי לא צפויים והכי כואבים – אם רק תפקח את העיניים תראה כמה טוב לך בחיים.

כאשר אתה חולה – תראה שיש לך משפחה וחברים שאוהבים אותך ותומכים בך. כאשר אתה בודד ללא משפחה – תראה שיש לך שקט כלכלי שמאפשר לך להתמודד עם הבדידות, כאשר אתה לא גומר את החודש – תראה שאתה וילדיך בריאים ברוך ה’, ואין דבר יותר חשוב מזה… נהוג לומר שהפירוש הכי בסיסי למילה ‘עשיר’ – הוא ראשי תיבות של עיניים, שיניים, ידיים, רגליים… מי שיש לו את כל אלו הוא בוודאי העשיר האמיתי.

תמיד, תמיד יש טוב. ולא רק מעט, לא דבר קטן – יש שפע של טוב שפוגש בנו כל הזמן. השאלה היא אם אנחנו מודעים אליו, אם אנחנו פותחים את ליבנו ואת עינינו לראות את כל הטוב הזה שנועד ממש עבורנו.

אם אני רואה רק את חצי הכוס הריקה –  בוודאי  שאני לא שמח. אפילו אם רק עשירית מהכוס ריקה, ועל החלק הזה אני מסתכל – לא תהיה השמחה שרויה בליבי. רק המבט החיובי, ראיית ‘כל הטוב’, תביא אותך לשמחה תמידית ועמוקה.

ושמחת – בכל הטוב.

 

  • אשר נתן לך ה’ אלקיך.

מהיכן בא הטוב? הוא נוצר מעצמו? אתה יצרת אותו? אם זו ההסתכלות שלך, זו הסתכלות חסרה, מצומצמת ואפילו כפויית טובה…

את הטוב הזה נתן לך ה’ אלקיך. קודם כל הכרחי להכיר בזה, כי זו האמת, ועלינו להודות על האמת, וגם להודות – פשוטו כמשמעו – לומר תודה!

גם אם אני יצרתי את הטוב הזה, מי נתן לי את הכוחות ואת האפשרות ליצור אותו? מי יצר אותי? מי יצר את הכשרונות, התכונות, את האנרגיה הרוחנית שהובילה אותי, את כל העולם שבו אני חי ופועל ומסוגל ליצור טוב?

התשובה ברורה – “אשר נתן לך ה’ אלקיך”.

מה שמדהים הוא שזה מה שהופך את העניין לעוד יותר טוב!

זה לא אמור לתת לך תחושה רעה של “זה לא אתה עשית, אין לך זכויות על זה, אל תתגאה”. לא זה המסר!

המסר הוא שלא רק שאתה עשית את כל החיל הזה – אלא שה’ אלקיך הוא נתן לך כוח לעשות חיל. אתה מחובר למשהו כל כך גדול ואינסופי – הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו עומד מאחריך ונותן לך כוח. מה יכול להיות יותר גדול מהדבר הזה? נכון – שום דבר לא יכול להיות יותר גדול מזה.

כשאתה אומר תודה לה’ ומבין שהכל בא ממנו – אתה לא מקטין את עצמך. ההיפך הוא הנכון – אתה רק עכשיו מתחיל להבין איזה עוצמות עומדות מאחריך, איזה כוחות אתה יכול לשאוב, ועד כמה הדבר הזה עצמו הוא הדבר הכי משמח שיש בעולם – אתה לעולם לא לבד, יש בורא לעולם והוא תמיד איתך.

זו המתנה הגדולה ביותר שנתן לנו ה’, ועל כן היא מכפילת שמחה. בכל זמן ובכל מצב, כאשר אתה זוכר שה’ אלקיך איתך והוא זה שנתן לך את הטוב שיש בחייך – אינך יכול שלא להיות בטוח בוודאות מלאה שאתה – והעולם כולו – בידיים טובות שמובילות את כולנו לשלמות הכי נפלאה ולשמחה הגדולה ביותר.

“ושמחת בכל הטוב – אשר נתן לך ה’ אלקיך”!

 

  • אתה והלוי והגר.

אין דבר כזה שתשמח לבד. אם אתה שמח באמת – אתה בהכרח משתף איתך עוד אנשים בשמחתך.

השמחה האמיתית היא מתפרצת, היא נובעת מתוך האדם ומתברכת החוצה.

והדרך הנכונה ביותר לשמוח, הדרך להגיע לשמחה שגם משתמרת, וגם ממשיכה להזין אותך, וגם היא עצמה יוצרת שמחה נוספת עמוקה מאד בליבך ובחייך – היא כאשר אתה אתה מעניק מהטוב שיש לך, דווקא למי שלא זכה למה שאתה זכית, דווקא למי שאין לו,  דווקא למי שמרגיש חוסר או עצב.

כך כותב הרמב”ם לגבי מצוות ‘ושמחת בחגך’ – מצוות השמחה ביום טוב [הלכות יום טוב פרק ו הלכה יח]:

“וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמללים, אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו, ועל אלו נאמר [הושע ט’] זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם, ושמחה כזו קלון היא להם שנאמר [מלאכי ב’] וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם”.

שמחה של הנאה גופנית של האדם לעצמו אינה שמחה שלמה. רק אם תעניק למי שחסר לו, השמחה עצמה תמשיך למלא אותך באנרגיות לעוד יום של שמחה.

 

שיעורים נוספים

  • מצוות בטלות לעתיד לבוא – האם העתיד כבר בא?

    הרב אלעזר אהרנסון, ט"ז אלול התשע"ה

    מצוות הביכורים ומצוות חקלאיות רבות אינן רלבנטיות היום כלל, או כמעט בכלל. האם יותר נכון שנחזור להיות עובדי אדמה? או אולי זה מה שהתכוונו חז"ל שמצוות בטלות לעתיד לבוא? לאן הדבר…

    מאמר
  • הרב ישי

    פרשת כי תבוא – “שמחה לארצך”

    הרב ישי ויצמן, כ"א אלול התשע"ז

    רק בספר דברים, נצטווינו סוף סוף על שמחת החג: "ושמחת בחגך"! למרות שפרשיות המועדים כבר נאמרו בחומשים הקודמים. מדוע? שיעור משמח על החיבור של השמחה עם ארץ ישראל

    האזנה
    מאמר
  • לב לדעת ועיניים לראות ואזניים לשמוע

    הרב אלעזר אהרנסון, ט"ז אלול התשע"ה

    תגידו, אתם עיוורים? אתם לא רואים שכאשר אתם לא שומעים בקול ה' "היא לא תצלח"? אתם לא רואים בעיניכם שכל מרד וכל תלונה מסתיימים במגיפה?

    מאמר