תורת ארץ ישראל

HIS_0070אנחנו גרים בארץ ישראל, מדברים בעברית, לומדים את תורת עם ישראל – – –
אבל האם אנחנו ישראלים?

האם מבחינה רוחנית כבר עלינו לארץ ישראל?
לימוד התורה שלנו, עבודת ה’, בניין האישיות ופיתוח כוחות הנפש – האם הם מתאימים לארץ ישראל ולדור הגאולה שבו אנחנו נמצאים?

התורה עולה לארץ

כאשר עם ישראל עלה לארץ, התחלנו להתנהג כעם – במערכות לאומיות של ביטחון, חוק ומשטר, כלכלה וחברה ועוד. אך לא די במהפכה הלאומית – כאשר אנו חוזרים לארץ, צריכה להתחולל מהפכה גם בחיים הרוחניים שלנו ובלימוד התורה שלנו. לא רק עם ישראל חוזר לארצו, אלא גם התורה חוזרת לארץ! עלינו להעמיק ולברר לעצמנו – מהי המשמעות של המפגש המחודש הזה של התורה עם ארץ ישראל?

הגמרא (בבא מציעא פה ע”א) מתארת את עלייתו של ר’ זירא לארץ ישראל:
“רבי זירא, כי סליק לארעא דישראל, יתיב מאה תעניתא – דלשתכח גמרא בבלאה מיניה, כי היכי דלא נטרדיה”.

גמרא בבלאה – גמרא שלנו (רש”י שם)

כאשר עלה ר’ זירא לארץ ישראל, הוא התענה מאה תעניות כדי לשכוח את התלמוד הבבלי, כך שלא יטריד אותו…
ר’ זירא הבין שמשהו מהותי חייב להשתנות בלימוד התורה כאשר מגיעים לארץ ישראל – עד כדי כך שהוא העדיף לשכוח הכל ולהתחיל מחדש!

האמירה הזו של ר’ זירא חייבת להציב מול עינינו סימן שאלה גדול: הרי גם אנחנו עלינו לארץ ישראל – האם שינינו משהו מהותי בלימוד התורה שלנו? כולנו, בכל הישיבות כולן, עוסקים ומעמיקים בתלמוד הבבלי – איך ייתכן שאנחנו כל כך מתאמצים ללמוד את אותה גמרא שר’ זירא כל כך מתאמץ לשכוח?…
האם אנחנו לומדים תורה בדרך המתאימה לארץ ישראל?

תורת ארץ ישראל

הרב קוקהרב קוק זצ”ל, במקומות רבים בכתביו, הציב את היסודות להבנת דרך הלימוד המיוחדת לארץ ישראל.

“הבדל עצום ונשגב בין תורת א”י לתורת חו”ל.
… יסוד הפלפול והחידוש שבא”י, אפילו בהלכה, בנוי הוא בעיקרו מעצם עומק היסוד הרוחני של חפץ אדון כל עולמים יתעלה שמו, הנמצא בכללותה של תורה ומזהיר ומנהיר בכל מצוה והלכה, בסעיפיה וסעיפי סעיפיה, עד שהדברים שמחים כנתינתם מסיני” [אגרות הראי”ה אגרת צו].

לימוד הגמרא במשך כל תקופת הגלות הארוכה, היה לימוד של פרטי הלכות, של פלפולים וחקירות, הצבת קושיות עצומות ותירוצים חריפים.
בארץ ישראל העיסוק בפרטי ההלכה – ב’גופי תורה’, איננו שלם בלי העמקה בנשמת התורה. כל פרט ופרט בתורה נובע מיסודות רוחניים-אמוניים, שהם נשמת התורה; כל מחלוקת בגמרא נובעת מתפיסות עולם רוחניות מופשטות שבאות לידי ביטוי מעשי במחלוקת ההלכתית.
לכן בארץ ישראל “יסוד הפלפול והחידוש, אפילו בהלכה, בנוי הוא בעיקרו מעצם עומק היסוד הרוחני של חפץ אדון כל עולמים יתעלה שמו” – גם כאשר עוסקים בהלכה ובפלפול בגמרא, הדברים נובעים מהיסוד הרוחני של רצון ה’ שמתגלה אלינו בסוגיא.
ארץ ישראל היא ארץ הנבואה, ארץ שהשכינה שורה בה – “בארץ ישראל שפע רוח הקדש מתפרץ לחול על כל תלמיד חכם שמבקש ללמוד תורה לשמה, וקל וחומר על קיבוץ של תלמידי חכמים, והרוח הכללי, השופע בנועם והולך ומתפשט, הוא הרודד את הפרטים, הוא המרחיב את ההלכות, הכל מלמעלה למטה” (שם).
בארץ ישראל אנו יכולים – וחייבים – לחשוף ולגלות את האור והעומק הפנימי המאיר בכל מצווה והלכה, ובכל סעיף ופרט מפרטיה.

דרכי הלימוד

“תפוחי זהב במשכיות כסף, דבר דבור על אופניו” (משלי כה, יא).
שלמה המלך ממשיל את התורה, שהיא ‘דבר דבור על אופניו’, לתפוחים עשויים זהב המונחים בתוך סלסלות כסף. המביט מרחוק רואה רק את הכלי החיצוני, את סלסלת הכסף; רק מי שמתקרב ומביט לעומק, רואה מבין החריצים של סלסלת הכסף את תפוח הזהב המבהיק; לפתע הוא מגלה שיש כאן דבר מה נוסף, יקר ומאיר , החבוי ומצפה שנבחין בו.

לימוד_בישיבהכאשר אנחנו לומדים גמרא מבלי לחפש את המשמעות הרוחנית שעומדת בבסיס הסוגיא, אנו בעצם רואים רק את סלסלת הכסף, רק את המבנה החיצוני של ההלכות, מבלי להבין שיש כאן גם רובד פנימי. ממילא אנו נתקלים פעמים רבות במוקשים ובמכשולים במהלך הלימוד: כמה פעמים נתקלת בגמרא בסוגיות משונות ושאלת את עצמך ‘מה זה אומר לי?’ כמה פעמים שאלת על הסגנון המוזר, על התירוצים הדחוקים, וענו לך ‘ככה זה בגמרא…’?
דווקא הקושיות הרבות, דווקא הדברים התמוהים ביותר בעינינו, הם שמכוונים אותנו להביט פנימה – לעומק שבסוגיא. אם נעמיק להתבונן ביסודות הרוחניים, יתגלה לעינינו מבט חדש על כל הסוגיא כולה: נראה כיצד היסוד הרוחני הפנימי שזור בכל המחלוקות בסוגיא; נוכל לתרץ קושיות רבות שהתחבטו בהן הפרשנים; ונגלה שאותם מקרים מוזרים שהגמרא מביאה, אותם הביטויים שהסגנון שלהם משונה – כולם הם מעין רמזים וסימני דרך בשבילנו, כך שנוכל להגיע אל ‘תפוח הזהב’ – אל דבר ה’ המתגלה אלינו מתוך פרטי הסוגיא.

הקב”ה מדבר אלינו – בכל סוגיא וסוגיא. האם אנחנו מקשיבים?

“לא רק האגדה לבדה תואר מאור הרעיון הבהיר של תורת ארץ ישראל, כי אם גם ההלכה, יסודות הסברות, ניתוח הפסקים, שרשי השיטות ומובנן הכללי הנעוץ בעמקי החיים הרוחניים והמעשיים” (אורות התורה יג, ד)

צור קשר

"לחזות בנועם..."