מותר לאכול בשר ועופות שעברו התעללות? , כ"ז חשון התשע"ו, הרב אלעזר אהרנסון

שאלה:

ראיתי סרטון שבו כמה רבנים אומרים שאנחנו בפועל אוכלים נבילות וטריפות, מכיוון שבודקים את העופות במהירות מסחררת שבה אין באמת אפשרות לבדוק בצורה רצינית, ולא בודקים את הסכין בין שחיטה לשחיטה. הסרט טוען שהרבנים של הבד”צים [וקל וחומר הרבנות…] מאכילים אותנו נבלות וטרפות בגלל שהם מרוויחים מזה כסף. איך צריך להתייחס לזה?

וגם לגבי צער בעלי חיים:  באותו סרטון אומרים רבנים שבעלי החיים עוברים סבל נוראי ולכן אסור לפי התורה לאכול את זה.

 

תשובה:

א.      ביחס לכשרות העופות חשוב להבדיל בין עיקר הדין, לבין חומרות, ולבין חומרות יתירות.

מעיקר הדין הכללים הנוהגים במשחטות, ודאי כשרים, והאוכל מהם יש לו על מה לסמוך.

יחד עם זאת, תמיד אפשר להדר יותר ולהחמיר יותר, ובכשרות מהדרין אכן מחמירים יותר ודורשים בדיקות יותר איטיות, יותר מעמיקות ויותר רבות.

להחמיר עד כדי לא לאכול בשר כלל מחשש שאולי יש בעיה בעוף וגם לאחר הבדיקות הנוהגות בכשרות מהדרין לא בדקו אותו מספיק טוב, זו חומרה יתירה ומוגזמת מבחינה הלכתית, מבלי לדון כרגע מבחינת ערך הצמחונות והטבעונות. אמנם מותר להחמיר כך ויש בכך אפילו מידת חסידות, אבל אסור באיסור חמור להוציא שם רע על כל ישראל שאוכלים נבלות וטרפות, ועל כל רבני ישראל שמאכילים את הציבור נבלות וטרפות. זה הבל ורעות רוח, אין לזה בסיס הלכתי, וזו הוצאת שם רע מכוערת ואסורה.

גם אם אחד סובר אחרת, ולדעתו ראוי להחמיר, הוא נמצא בדעת מיעוט ולכן בוודאי הלכה כרבים המקלים – ולכן לומר על כולם שהם מאכילים את ישראל נבלות וטרפות זה חמור ביותר.

הפרטים הם רבים ומסועפים. רק לצורך דוגמא, בשולחן ערוך נאמר (יורה דעה סימן לט סעיף א):

“אין צריך לבדוק אחר שום טריפות מן הסתם, חוץ מן הריאה צריך לבדוק בבהמה וחיה אם יש בה סירכה”.

הלכה זו נובעת מדין חזקה – אם לא ידוע לי שיש בעיה רפואית אצל העוף או הבהמה, מן הסתם הם בריאים ואין צורך לבדקם. יחד עם זאת מוסכם שאם בבעל חיים מסויים יש ‘רעותא’, כלומר אם יש סיבה מיוחדת לחשוש שבעל החיים פצוע בפגיעה כזו שהופכת אותו לטריפה – אז יש חובה לבדוק.

כיום בגלל שיש ריבוי יחסי של בעיות בצומת הגידין, נוהגים לבדוק את העופות. אבל ודאי שמעיקר הדין אין צורך לבדוק את כל העופות אלא רק מדגם מייצג, והאוכל מעופות שנבדקו באופן מדגמי בוודאי לא עבר איסור. חומרא נאה היא לבדוק כל עוף. חומרא נוספת היא לבדוק בדיקה יותר מעמיקה על ידי חיתוך ולא להסתפק במישוש.

אבל מי שאומר לא לאכול עופות מחשש זה, דומה מבחינה הלכתית למי שבוחר לא לאכול פירות וירקות כלל, מחשש שיהיו בהם תולעים שאסורות באכילה.

ב.      ביחס לצער בעלי חיים

ודאי אסור מן התורה לגרום לצער בעלי חיים. יחד עם זאת, משורת הדין מותר לצער בעל חיים כאשר זה לצורך האדם. היהדות איננה מתייחסת באופן שוויוני לאדם ולבעלי החיים, אלא רואה בהחלט את האדם כבעל תפקיד משמעותי יותר, וממילא העולם כולו נועד לשמש את האדם ולאפשר לו להוציא לפועל את ייעודו.

ודאי שרצוי שלא לצער בעלי חיים, וכל מה שאפשר לעשות על מנת להקל על סבלם, ראוי לעשות.  צער בעלי חיים הוא רע שצריך למעט בו, אבל כאשר הוא קיים באופן מינימלי אז הוא רע הכרחי שנועד לצורך האדם והוא מותר לכתחילה.

במצב הנוכחי, שכפי הנראה מצערים את בעלי החיים מעבר לרמה המינימלית ההכרחית, זה לא חיובי – אך אין בכך איסור כל עוד זה לצורך האדם, ובוודאי אין איסור לאכול מהבשר. יחד עם הצער על בעלי החיים הסובלים ראוי לזכור את האנשים הרבים שאינם סובלים חרפת רעב בזכות תעשיית המזון הענקית, עם כל הבעייתיות שבה [וצער בעלי חיים הוא בעיה אחת מתוך כמה וכמה].

 

כל טוב!