הפרש גדול יש בין גניבה או גזל לבין עושק. בעוד שהגזל הוא לקיחת דבר שלא שייך לאדם באופן אקטיבי, העושק הוא מצב של חוסר נתינת דבר מה המגיע לזולת. למשל המלין שכר נקרא עושק שכר שכיר, הוא לא גזל פרוטה מאיש, הוא רק לא נתן לפועל מה שמגיע לו מן הדין. לכן שלמה המלך הרואה את “דמעת העשוקים”, שאין להם מנחם, מדבר על מצב של כאלה שמונעים מהם את הטוב המגיע להם. והמצב הזה מסובך יותר מבחינה מסוימת מאשר הגזל, שכן בגזל ברור מה נגזל ומה צריך להיות מושב, ואילו בעושק הטוב המגיע לנעשק תמיד מוטל בספק, והעושק (מלרע) לא נתפס באופן פשוט כגזלן ופושע שהרי לא שלח ידו בממון חבירו.

ואת יום הכיפורים הזה קיבלנו, “למען נחדל מעושק ידינו”. כי בכנפי כולנו נמצא עושק גדול. אנחנו, כולנו, בשל עוונותינו, מונעים מהטוב הגדול שבקרבנו להופיע. אנחנו מונעים את הטוב שבנו מלהופיע בבריאה ולהיטיב את העולם, להאיר את העולם, כראוי וכנדרש.

האנושות כולה, הבריאה ובוראה מצפים מהטוב שבנו שיתפרץ ויופיע. עוונותינו היו ככבלים על ידינו, מונעים מאיתנו להוציא אל הפועל כל דבר טוב. והנה בא יום הכיפורים לכפר את כל עוונותינו. וממילא בשעת מחילה וסליחה וכפרה, נשאר רק הטוב, שהוא העיקר. וכעת אין כבלים, אין חסימות ומחסומים, והעולם ובורא העולם מבקשים את הטוב שבנו להופיע, מבקשים את מה שמגיע להם ואנחנו לדאבון לב מנענו מהם במשך זמן.

בשעה קדושה זו עלינו לקבל על עצמנו לחדול מעושק ידינו. להפסיק עם מניעת המעשים הטובים שבידינו לעשות תמיד. לחדול מהקטנות שלנו בעיני עצמנו, ולפרוץ עם כל הטוב והברכה שהקב”ה נתן לנו קדימה. להיות אלה שמאירים את העולם בתורה ומעשים טובים, לא רק אלה שיגדלו בנים שמאירים את העולם בתורה ומעשים טובים.

בשנה הקרובה ב”ה נחדל מעושק ידינו. נחשוף בטוב ה’ ובחסדיו עוד טוב ועוד טוב שבנו, נוציא מהכח אל הפועל עוד ועוד דברים טובים ומבורכים הכל בזכות חשיפת הנקודה הפנימית שחשפנו ביום הכיפורים הזה: אנחנו מלאים בטוב, טוב שהעולם זכאי לו.

יהי רצון שנבושר כולנו בחתימה טובה.

The post למען נחדל מעושק ידינו/הרב יגאל פסו appeared first on .