לחם מלא ולחם לבן על איזה מהם לבצוע תחילה , ז' כסלו התשע"ו, לחם מלא ולחם לבן על איזה מהם לבצוע תחילה

שאלה: אדם האוכל בסעודת שבת גם לחם מלא וגם לחם מחיטה נקייה, על איזה לחם עליו לברך את ברכת המוציא לחם מן הארץ?

 

תשובה: פסק השולחן ערוך (אורח חיים סימן קסח סעיף ד) : “פת נקייה ופת קיבר, מברך על הנקייה. ואם שתיהן נקיות וזו לבנה יותר מזו, מברך על הלבנה יותר”. מקור הדברים הם בתוספתא (ברכות פרק ד הלכה טו) ובירושלמי (ברכות פרק ו הלכה א), והובאו בתוספות (ברכות לט ע”ב ד”ה אבל), ובפוסקים נוספים. פת נקייה היא לחם לבן מחיטה ללא קליפתה, ופת קיבר היא לחם סובין מלא מחיטה וקליפתה. ראה רי”ף (פסחים י ע”ב בדפי הרי”ף) ורש”י (שבת כ ע”ב ד”ה גושקרא וגיטין נו ע”ב ד”ה הדראה). לפי זה, מי שיש לפניו גם לחם מלא וגם לחם מחיטה נקייה יברך תחילה על הלחם הלבן. הסיבה להקדמה זו היא שהלחם המלא טעים יותר וטוב יותר ולכן הוא חשוב מלחם מלא ולפיכך יש להקדימו.

 

אולם מהו הדין אם הסועד מעדיף דווקא את הלחם המלא, אם מטעמי בריאות ואם מטעמים אחרים? כאשר המברך רוצה לאכול רק מן הלחם המלא, הרי שבמצב זה לא נאמרה ההלכה שיש להקדים את החשוב יותר, ומברך על הלחם שרוצה לאוכלו. ראה רמ”א (שם סעיף א): “וכל זה כשרוצה לאכול משניהם, אבל אם אינו רוצה לאכול אלא מאחד יבצע עליו ואין לחוש לשני, אע”פ שחשוב או חביב עליו”. ואפילו אם מדובר בבעל הבית שמברך ובוצע עבור כל בני משפחתו והוא לבדו אוכל מן הלחם המלא ואילו בני ביתו אוכלים כולם לחם לבן – אף על פי כן יברך על המלא, שהכל הולך אחר הבוצע (ראה שו”ע שם סעיף ה).

 

וכשהבוצע אוכל משני הסוגים אלא שהוא מעדיף את הלחם המלא, כתב הבית יוסף שאין הולכים בזה אחר העדפותיו משום שלכולי עלמא הלחם הלבן טוב יותר: “ונראה שאם יאמר הבוצע דאותו שאינו לבן כל כך חביב ליה, לא צייתינן ליה דבטלה דעתו אצל כל אדם”. ואמנם המגן אברהם (שם ס”ק ז) הקשה תחילה על דברים אלו אלא שגם הוא אינו חולק לבסוף, ומכאן שלכולי עלמא אין אדם יכול לומר שהלחם המלא חשוב בעיניו יותר. עם זאת נראה שדברי הבית יוסף לא נאמרו אלא לימיו, אולם בזמנינו ידוע שהלחם המלא בריא יותר והוא מספק לגוף חומרים נחוצים רבים שאינם נמצאים בלחם הלבן ואכילתו מומלצת על ידי גורמי הבריאות. מסיבה זו רבים מאד מעדיפים את הלחם המלא על פני הלחם הלבן ולא ניתן עוד לומר שמי שנוהג כך בטלה דעתו אצל כל אדם. ופרט לכך, בימינו הרי הלחם המלא יקר יותר מן הלחם הלבן לפעמים באופן משמעותי ביותר, ובדיוק ההיפך מתקופת חז”ל שם הלחם המלא היה מאכל עניים, ואין לומר אפוא שפשוט שלכולי עלמא הלחם הלבן חשוב יותר.

 

וראיתי בספר פסקי תשובות (רבינוביץ’) שכתב שבימינו שמעבדים את הלחמים המלאים באופן שאין כל קושי באכילתם וטעימים הם, לכן הרי זה בכלל לחם לבן ורק שאינו לבן כל כך כמו הלחם הנקי, ובכהאי גוונא שיש ברירה בין דרגות שונות של לחם לבן אמרינן שיש להעדיף את החביב עליו. ואמנם הכלל שקבע שבדרגות שונות של לחם לבן לא אמרינן בטלה דעתו אצל כל אדם, נסתר במפורש מדברי הבית יוסף, אולם סברתו חזי לאיצטרופי לדברינו לעיל.

 

לפיכך מי שמעדיף אכילת לחם מלא על פני לחם לבן לא אמרינן בזמנינו שבטלה דעתו אצל כל אדם ולא אמרינן שאין כל ספק שהלחם הלבן חשוב יותר, ויברך על הלחם המלא גם אם הוא קשה ואוכלו רק מטעמי בריאות.