כי תבוא

סוד השמחה!
תמיד אומרים [ושרים] “מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד” – אך האם זו באמת מצווה? איפה כתוב שחייבים תמיד לשמוח?
והאם זה בכלל אפשרי? איך אפשר כל הזמן לשמוח? הרי יש הרבה קשיים, משברים, נפילות – – אני מבין שאפשר לקום אחרי נפילה, אבל איך אפשר כל הזמן לשמוח?

תגידו, אתם עיוורים? אתם לא רואים שכאשר אתם לא שומעים בקול ה’ “היא לא תצלח”? אתם לא רואים בעיניכם שכל מרד וכל תלונה מסתיימים במגיפה?

מצוות הביכורים ומצוות חקלאיות רבות אינן רלבנטיות היום כלל, או כמעט בכלל. האם יותר נכון שנחזור להיות עובדי אדמה? או אולי זה מה שהתכוונו חז”ל שמצוות בטלות לעתיד לבוא? לאן הדבר הזה עוד עתיד להתפתח?